הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

פיצוי על עגמת נפש ופיצוי על ביטול עסקה

הרב אריאל בראלי ( ארץ חמדה גזית - שדרות)
תקציר ומסקנות: 1. בית הדין אינו מחייב בפיצוי על עגמת נפש, ואף לא על אבדן ימי עבודה במקרה בו לא הוכח שהדבר גרם לנזק ממוני. 2. אדם שקנה טלפונים סלולריים מסוכן, קבל על עצמו את החוזה שבין הסוכן והחברה גם אם הדבר לא סוכם מראש. לפיכך, במקרה של ביטול העסקה יחויב הקונה בקנסות שהשיתה החברה על הסוכן עקב הביטול. את הקנסות שנגרמו עקב התמהמהות של הסוכן בביטול העסקה עליו לשלם בעצמו. 3. כיון שהיה קושי בבירור מדויק של חלוקת האחריות לקנסות השתמש בית הדין בסמכותו לכפות פשרה, וחייב את הקונה בשני שליש מהקנס.

תשרי תשס"ז

ב'ה

מדובר במקרה של תביעות הדדיות, על רקע שתי עסקות שונות ונפרדות ולכן הן נדונות בנפרד.

 

א. פיצוי על עגמת נפש ואבדן ימי עבודה

לבעלי הדין, ראובן ושמעון היו בעבר קשרי מסחר הדדיים. ראובן הינו סוכן ביטוח ושמעון סוכן של כלים חד פעמיים. בעבר הייתה לשמעון בעיה של כסף נזיל, הוא ביקש מראובן שיתן לו צ'ק דחוי על  סך 30000 ש"ח, הוא התחייב לראובן שהוא לא יפדה אותו אלא רק ישתמש בו כעירבון בבנק. שמעון נקלע למצוקה כלכלית ולכן הבנק דרש מראובן לפרוע את הצ'ק. ראובן נאלץ לפתוח בהליכים משפטיים מול הבנק, ולבסוף הגיע איתו להסכם. נגרם לו הרבה עוגמת נפש וכן בזבוז זמן.

טענות ראובן:

תובע את 30,000 השקלים שהם סכום הצ'ק ובנוסף 7800 ש"ח שכר עורך הדין וכן פיצוי על סך   10,000ש"ח אובדן שכר של ארבעה ימי עבודה ועוגמת הנפש .

טענות שמעון:

מוכן לשלם את החוב של 30000 ש'ח וכן את שכר עורך הדין. לגבי אובדן ימי עבודה ועוגמת הנפש הוא לא מוכן לשלם. הוא עצמו עזר לראובן הרבה פעמים והשקיע ממרצו וזמנו עבורו. הבעיה שהתעוררה הייתה לא צפויה ובוודאי ללא שום כוונת זדון. שמעון עצמו היה נוכח במשפט לכן לא היה צורך בראובן המיוצג על ידי עורך דין.

במקביל הוא תובע מראובן 6500 ₪ תשלום עבור פלאפונים שניתנו לראובן.

 

בירור הדין

אין ספק ששמעון גרם לראובן נזק ועוגמת נפש, ואף שהדבר נעשה ללא כונה, בפועל נגרם צער לראובן ושמעון צריך לרצות אותו. אולם לגבי התביעה הממונית התביעה לא מתקבלת. תביעת ימי העבודה צריכה להתבסס על הפסד ממשי שנגרם. דהיינו ראובן חייב להוכיח שהיו לו פניות באותו יום ונגרם לו הפסד כספי. אף אם ראובן יוכיח את הנדרש מכל מקום האחריות של שמעון לכך היא עקיפה. הדבר מוגדר גרם-נזק והדין הוא לפטור כמבואר בסימן שפ"ו[1]. בית הדין מתרשם ששמעון לא ידע שהעסק שלו עומד בפני התמוטטות ולכן בזמן שניתן הצ'ק לא הייתה רשלנות. לכן גם אם היינו מגדירים את הנזק כגרמי, ואז הדין הוא לחיוב, התנאי הוא כוונה להיזק או רשלנות וכאן זה לא קיים. אף לגבי פיצוי על עוגמת נפש אין מחייבים [יעויין תחומין ט"ז, הרב ליפשיץ].

 

ב. ביטול עסקת טלפונים סלולריים

שמעון רכש ארבעה מכשירי פלאפון עבור ראובן ובנוכחותו. לשמעון הייתה הטבה בחברת פלאפון והוא רצה להשתמש בה לטובת ראובן. המחיר לכל מכשיר היה 900 שקלים או שימוש למשך 36 חודשים הפוטר מתשלום עבור המכשירים. כעבור שלושה חודשים ראובן התחרט והפסיק את השימוש במכשירים. רק לאחר שמונה חודשים הוא החזיר את המכשירים לשמעון, כעבור עשרה חודשים פונה שמעון לחברת הפלאפון ומגיע עמה להסדר פריסת חוב על סך 6500 ₪. החוב כולל חיוב על שיחות של ראובן שטרם שולמו וכן את מחיר המכשירים [לא ניתן לקבל פרוט].

טענות שמעון:

דורש את כיסוי כל החוב על ידי ראובן, לטענתו הוא היה רק מתווך בינו לבין החברה ולכן אין לו אחריות על החוב.

טענות ראובן:

טוען שאחריותו מצטמצמת רק לעלות השיחות שחויגו, להערכתו מדובר על סך של 2000 ₪. אין לו שום קשר לחברת הפלאפון בוודאי לאור העובדה שהוא לא מצוי ברזי ההסכם. "לא ידעתי מההתניה הדורשת שימוש של 36 חודשים, לאחר תקופה קצרה של שימוש התחרטתי על העסקה והפסקתי את השימוש במכשירים".

דיון הלכתי

1. מעמדו של כל אחד מבעלי הדין בעסקת הפלאפונים?

שמעון חתם על הסכם עם החברה, דבר זה מחייב אותו אף אם עשה בכך טובה לראובן. לראובן אין חיוב כלפי החברה אבל כלפי שמעון הוא מחויב. קבלת מכשירי הפלאפון היא פעולת קנין. הקנין חייב את ראובן בשווי המכשירים לפי התנאים של חברת הפלאפון. אם כן השעבוד הממוני של ראובן כולל את מחיר המכשירים ואת כל ההתחייבויות שהוטלו על שמעון. אף אם נניח שראובן לא ידע מהדרישה להחזיק חשבון פעיל למשך 36 חודש, אין זה פוטר אותו!

הוא נכח בזמן חתימת העסקה ויכול היה להתבונן בכל המסמכים. ברור לשני בעלי הדין כי העסקה נעשתה עבור ראובן. לכן העסקה שלו מול שמעון היא העתק מדויק של העסקה בין שמעון לחברת הפלאפון. עקרונית אין יכולת לראובן לחזור בו באמצע הזמן אולם כאן שמעון עצמו הסכים לכך [עקב החוב הכספי הגדול שלו כלפי ראובן כמבואר בס'ק א].

2. כיצד יתחלק החוב לחברת הפלאפון?

שמעון התאחר לפנות לחברה, לכן הוא חייב לשאת בכל המשמעות הכספית של האיחור. למעשה לא ניתן לחשב בצורה מדויקת את המשמעות של האיחור היות והדבר משליך גם על הסכום שדורשת החברה עבור המכשירים.

ראובן חייב בעלות המכשירים וכמובן לשלם על השיחות שחויגו. חלק מהחוב הוא ריבית על הפיגור התשלום השיחות והמכשירים. לכאורה הדבר מוטל על ראובן, אולם יש צד לומר שברגע שהוחזרו המכשירים לשמעון הוא לקח אחריות על החשבון ובכך פטר את ראובן מכל אחריות. הנפק"מ היא מי נושא באחריות על הריבית שחויבה מהזמן שהחזיר ראובן את המכשירים. [ניתן לומר שאף דמי השיחות שלא שולמו אינם באחריות ראובן, היות ושמעון חייב לו 30000 ₪, כל סכום שראובן חייב לשמעון מתקזז.]

סוף דבר לא ניתן להגיע להגדרות מדויקות בחלוקת החוב לחברת הפלאפון הן מטעם של קושי טכני של חוסר נתונים והן בגלל הקושי להכריע מה היו יחסי העבודה בין בעלי הדין.

מסקנה

היות ואין אפשרות להגיע להגדרות מדויקות אנו משתמשים בכוח ההלכתי הניתן לבית הדין להכריע על פי שיקול הדעת,כדי שהדין לא יישאר חלוק [סימן י"ב סעיף ה]. לדעתנו ראובן נושא באחריות העיקרית לחוב של 6500 ₪ לכן אנו מחייבים אותו בשני שליש מהסכום [4333 ₪] ואת  שמעון בשליש מהסכום [2177 ₪ ].

 

פסק דין

חובות ממון המוטלות על שמעון-30000 ערך הצ'ק

                                          7800 שכר טרחת עורך דין

                                         2177 חוב לפלאפון                                                                                                                           

חובות ממון המוטלים על ראובן 4333 חוב בגין הפלאפון.

                          "והאמת והשלום אהבו"

 

 

[1] ניתן לטעון שברגע לקיחת הצ'ק מראובן ישנה אומדנה דמוכח ששמעון מתחייב לכסות את כל הנזקים שיגרמו לצורך החזר הסכום, ואז גם היזק המוגדר כגרמא, ישולם. נראה שאין זו אומדנה כל כך ברורה, כאשר המצב הוא ששניהם האמינו שהצ'ק לא יגיע לכלל גביה ממילא לא חשבו על האפשרות של גבית הצ'ק, "אונסא דלא אסיק אדעתיה" כתובות ב:.