הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי

דרישת אשה לקבל את חלקה באיזון משאבים במניות ולא בכסף / בית הדין תל אביב 1173580/16

הרב צבי יהודה בן יעקב ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
אשה זכאית לאיזון משאבים, ולכן זכאית לחלק בחברה של בעלה. הבעל מעוניין למכור את מניותיו בחברה ולתת לאשתו את חלקה בכסף. האשה דורשת את המניות עצמן. בית הדין דחה את דרישתה. וקבע שחוק איזון משאבים לא מזכה את האשה ברכוש אלא בשווי הכספי. הבעלים על המניות הוא הבעל, והוא לא חיייב לאשה אלא את שווים הכספי. מה גם שנתינת מניות לאשה עלולה לסכל את כל המכירה.

ב"ה

תיק ‏1173580/16

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב"ד

המבקש:          פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד אורית דרור הראל ועו"ד אברהם אינדורסקי)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רפי כריסטוף)

הנדון: דחיית בקשת האישה לקבל חלקה במניות בעין

החלטה

בפנינו בקשת רו"ח רוזנבלום למתן הוראות בעניין הסכם למכירת מניות א"ה בע"מ, וא"ק בע"מ, ותגובת עו"ד כריסטוף, בא כוח האישה.

 

לאחר העיון בנ"ל מחליט בית הדין לאשר את עסקת מכירת המניות בתנאים הבאים:

א. התמורה, המובטחת והמותנית, תועבר לחשבון נאמנות שנפתח על ידי רו"ח רוזנבלום עבור א"פ בע"מ, בהתאם להחלטה מיום כ"ג באייר תש"פ (17.5.20).

ב. האישור יותנה בהצגת דיווח לשלטונות המס על עסקת מכירת המניות. עם העברת הדיווח כנ"ל, יש להעביר הדיווח למומחה.

ג. בעניין עסקת ההלוואה – רו"ח רוזנבלום יבחן, ובסמכותו אף לאשר את עסקת מכירת / רכישת ההלוואה שמחירה יקבע רק כחמשה ימים לפני מועד השלמת ההסכם. זאת ללא צורך בקבלת אשור נוסף מביה"ד.

להלן אתייחס לתגובת עו"ד כריסטוף.

עו"ד כריסטוף מבקש שניתן החלטה שמחצית מהמניות הרשומות ע"ש הבעל, יעברו לבעלות האישה, וכי תבוצע חלוקה בעין של המניות, כך שרק מחציתם ימכרו, ומחציתם יישארו בבעלות האישה.

הצעתו זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, ובנוסף, מהבחינה הפרקטית, להבנתי, תשבש את עצם המכירה.

בהתאם לחוק יחסי ממון, האישה זכאית לאיזון משאבים, היינו לקבל את השווי של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין אף אם רשומים על שם הבעל. וזה לשון סעיף 6(ב) לחוק:

"היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף."

החוק אינו מעניק לאישה בעלות על מחצית הנכסים הרשומים על שם הבעל אלא היא זכאית לאיזון משאבים ואיזון זה יכול שיהיה בכסף או בשווי כסף.

בית הדין לא מוצא מקום לבקשת האישה לקבל בעלות על מחצית המניות. אמנם בתי המשפט עושים כן במקרים בהם אין ברירה (כגון שלבעל אין כספים לשלם לאישה), או משיקולי מיסוי וכדו', אך הדבר תלוי בבחירת בעל הנכס אם ברצונו לתת מחצית מהשווי בכסף או בצורה אחרת, ואין מקום להכריח את האיש, שהמניות על שמו, לצרף את האישה כבעלים, בהיותה זכאית רק לאיזון משאבים, ותשלום בגין חלקה בחברה.

לכן כל האמור בסעיפים 25-27 לתגובה, אינן רלוונטיים. שהרי הבעל היה ויהיה הבעלים של החברה, והאישה זכאית למחצית מתמורת שווי החברה, נכון למועד הקרע, ולכן הבעל אינו צריך לתת לאישה מחצית ממניות החברה. יש מועד קרע, ובהתאם למועד הקרע זכאית האישה לכספים מהחברה.

בבקשתו התפלא בא כוח האישה מהו האינטרס של הבעל למכור כעת את החברה? דומני שאין מקום לשאלה כעין זו. הרי האישה אינה שותפה בחברה. וגם אם יש לבעל שיקול עסקי אחר ושונה ממה שהצהיר, מה זה עניינה של האישה? אף אם הבעל ימכור במחיר מופחת, האישה לא תפסיד מכך, שהרי היא זכאית למחצית משווי החברה נכון למועד הקרע, ולא לפי השווי שלאחר מועד הקרע.

גם מהבחינה הפרקטית נראה שהצעת האישה מעלה קשיים. אם ינסו למכור מחצית מהמניות, כאשר השותפה השנייה, שאינה בהכרח אשת עסקים פעילה (אני כותב בלשון זהירה ועדינה, וד"ל), נשארת בעלים על מחצית מהמניות, אני מסופק אם ימצא קונה בכלל, וגם אם כן, המחיר שהוא יהיה מוכן לשלם קרוב לוודאי יהיה מופחת מאד. ובכלל, כלל ידוע שמכירה חלקית של מניות או כל נכס צפויה להניב מחיר מופחת ממכירה של כלל המניות או הנכס.

לכן הצעת עו"ד כריסטוף, אם הייתי מקבלה, רק "תשים רגל" למכירת המניות.

דבר נוסף – אף לגופו של עניין דומני שעדיף לאישה לקבל נכסי נדל"ן, כמו הבית בר', או כספים נזילים, על פני מניות הנ"ל, שעשויים להתברר בעתיד כלא סחירים מבחינתה. סוף סוף האישה אינה אשת עסקים ואין לה את המומחיות לעסוק ולהיות פעילה בחברות. אם כן מדוע שלא נמתין לאיזון הכולל של הנכסים, ואז נראה מה צורת התשלום המיטבית מבחינתה. כלומר – אני סבור שההצעה גם אינה לטובת האישה, גם אם הייתה אפשרות ריאלית כזו למכור מחצית מהמניות. (האמור בסעיף 16 לתגובה, אומר קצת ברמז, שכנראה מישהו חיצוני שייעץ לאישה (בעתיד), עשוי להפיק את הריווח. הסיפא של הסעיף הוא העיקר, והניסיון מלמד, וד"ל).

במקביל לנ"ל, יש להדגיש. כאשר נבצע איזון משאבים, יתבקש רו"ח רוזנבלום לקבוע את שווי החברות הנ"ל נכון למועד הקרע. האישה תהיה זכאית (ככל הנראה) למחצית השווי של החברה נכון למועד הקרע, ולא מחצית השווי של המכירה הנ"ל, שנעשתה מכוח הכרח, ומחירה עשוי להיות נמוך מאילו הייתה החברה נמכרת ללא ההכרח של העסקתו של א' בחברת ל"פ בע"מ.

לאור האמור, קבלתי את בקשת רו"ח רוזנבלום כאמור ברישא, תוך הבהרה באשר לזכותה של האישה באיזון משאבים בחברות הנ"ל בהתאם לשווי נכון למועד הקרע, ולא לפי השווי הנמוך של המכירה.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים של הצדדים ונכסיהם.

ניתן ביום ט"ז באלול התשפ"א (24/08/2021).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה