הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

נזיקין באתר דין תורה החדש

הרב עדו רכניץ
אתר דין תורה מבית מכון משפטי ארץ, מביא מידע מגוון על בתי הדין לממונות ומשפט התורה במדינת ישראל מזה כעשור. כעת האתר מתחדש והוא יכלול מידע חדש, ובכלל זה שיעורי וידאו ואודיו, וכלים חדשים שיקלו על המשתמש. אחד הכלים המרכזיים הוא התגיות המאפשרות לגולש לראות את כל החומרים הקיימים באתר הקשורים לנושא מסוים. לשם ההדגמה נבחן את התגית "נזיקין".

משאית שנפלה לתעלה

בהקשר זה אנו מוצאים כמה פסקי דין, ובהם פסק דין של בית הדין לממונות של "ארץ חמדה גזית" בעפרה שעסק בנתבע שחפר תעלה וכיסה אותה בקרש עבה לצורך מעבר כלי רכב. משאית שעברה על הקרש שברה אותו, נפלה לתעלה וניזוקה.

לאחר שבית הדין קיבל את ראיות התובע לכך שהנהג הסתמך על הנתבע שחפר את התעלה שאמר לו שהקרש חזק דיו, בית הדין דן בשאלה האם יש כאן חיוב על חופר התעלה מדין הסתמכות (גרמי).

מסקנת הרוב בבית הדין היתה: "העולה מן האמור שיש לחייב מדין גרמי. יש לזכור את שיטת הרמ"א שהביא דעה המרחיבה את האחריות של האדם נותן מידע מוטעה לחברו הפועל על פיו, ומחייב אותו אפילו ללא אמירה מפורשת של "חזי דעלך קסמיכנא". כמו כן יש להביא בחשבון את הדעות המחייבות לצאת ידי שמים בנזקי כלים בבור. אך מצד שני, כאמור, הנהג לא מיצה את אחריותו כראוי, ועל כן אין לפטור אותו לגמרי מאחריות (ובעניינו, שגיאתו על הנהג נזקפת לחובתו של התובע)". ולכן בית הדין חייב את הנתבע בשני שליש מהנזק.

נזק לרכב חוסם

בנושא נזיקין ישנם גם שו"תים, אחד מהם עוסק בשאלה האם מותר להזיק לרכב שחונה בחניה פרטית ללא רשות. המסקנה היא ש"אם הרכב חוסם את היציאה של רכבך יתכן שמותר לך לצאת אף תוך כדי גרימת נזק לרכב החוסם. במקרה שלך נראה שעיקר הבעיה היא השימוש במקום שלך, על כן נראה שמותר לך לפנות את הרכב מהמקום, אך אינך רשאי להזיק לרכב בכוונה (שו"ע חו"מ תיב,ב; פתחי חושן נזיקין א, לד)".

חיוב על נזק עקיף בימינו

אחת השאלות המטרידות ביחס למשפט התורה בימינו היא שאלת החיוב על נזק עקיף – גרמא. על שאלה זו עמדה מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין (שיעורי הר"א ליכטנשטיין, דינא דגרמי, עמ' 200): "במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיסיים, ואפילו וירטואליים, של ממש בלי להתחייב על פי הקריטריונים של הרמב"ן או של הר"י... הבקשה שטוחה, הסמכות קיימת, והעיניים נשואות. במידה ויעלה ביד גדולי הפוסקים לתקן בנידון, הם יצליחו לגדור פרצה חברתית של ממש, ואף ישכילו, בד בבד להרים קרנה של תורה".

נושא זה נדון בנייר עמדה של מכון משפטי ארץ, וכמובן גם הוא עולה תחת התגית "נזיקין". מסקנת נייר העמדה היא שמומלץ שבתי הדין יכללו בהסכם הבוררות שלהם סעיף בו הצדדים מתחייבים לשלם על נזק עקיף כפי שיקבע בית הדין. הסכמה זו מעניקה לבית הדין להכריע כדעת אחד מבעלי התוספות, הריצב"א (תוספות בבא בתרא כב, ב, ד"ה זאת) שכתב שבכל נזק עקיף ושכיח יש תקנה המחייבת בפיצוי. עמדה זו נפסקה גם על ידי הרמ"א (חו"מ שפו, ג,) שביאר שהכוונה גם לכל נזק ששכיח בימינו. 

 

פורסם במקומון ארץ בנימין, אדר תשע"ה