הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

סקירת פס"ד: מסרב להתגרש ע"פ הוראת הרבי

הרב עדו רכניץ
סוגיית אכיפת גט על בעל כאשר האשה מואסת בו הובאה למרכז השיח הציבורי בעקבות הסרט גט. כפי שכבר נטען בעבר, בבתי הדין נפסק כדבר שבשגרה שכאשר מדובר ב"אמתלא מבוררת" של האשה, בית הדין יכפה גט על הבעל. דוגמא לכך קיימת בפסק הדין של הרב אליהו היישריק מבית הדין הרבני בתל אביב (תיק מס' ‏1014181/1‏, בפני הדיינים: הרב אליהו הישריק‏, הרב זבדיה כהן, הרב יצחק מרוה. פסק הדין ניתן בתאריך י"ג בשבט התשע"ה, 02/02/2015). בעניין זה קבע בית הדין שלאור התנהלותו האלימה של הבעל, ומסיבות נוספות, יש לקבל את בקשתה של האשה להתגרש.

סמכות בתי הדין

אחת הסוגיות שעומדת ברקע פסק הדין, היא בעיית הסמכות של בתי הדין הרבניים בחו"ל. במקרה הנדון, שני בני הזוג נשאו בישראל, עברו משם לדרום אפריקה. בני הזוג נפרדו לפני יותר מחמש שנים, וכעת האשה בניו יורק.

למרות ניסיונות של האשה לקבל גט, הדבר לא צלח בגלל היעדר סמכות חוקית של בתי הדין הרבניים בחו"ל. הדבר מחדד את החשיבות הרבה של מעמדם החוקי של בתי הדין הרבניים בישראל, שמסוגלים לכפות גט תקף על פי ההלכה על בן זוג כאשר הדבר נדרש.

בפועל, בית הדין נכנס לפעולה רק כאשר שני בני הזוג הגיעו לישראל לצורך השתתפות בשמחה משפחתית. האשה נצלה את ההזדמנות וכפתה על הבעל דיון בבית הדין הרבני. אגב כך יש להעיר שהסכמי קדם נישואין עוצבו בחו"ל כדי לייצר מנוף כלכלי שיכפה על הבעל התדיינות בבית דין רבני במקום שהחוק אינו מחייב זאת.

עדות ילדים

סוגיה חשובה נוספת שעולה בפסק הדין היא הסתמכות בית הדין על עדותם של הילדים, על מה שחוו בילדותם. בהסתמכות זו יש חידוש גדול שהרי מדובר על קרובי משפחה.

בית הדין מנמק זאת על פי דברי הרמ"א (חו"מ לה, יד): "אבל יש אומרים דתקנת קדמונים הוא דבמקום שאין אנשים רגילים להיות, כגון בבית הכנסת של נשים (=עזרת נשים) או בשאר דבר אקראי שאשה רגילה ולא אנשים... [שבכך] נשים נאמנות". דהיינו, במקומות בהם לא מצויים גברים יש להסתמך על עדות נשים.

מכאן מסיק בית הדין "הדברים תואמים ממש למקרה שבפנינו שהעידו הבנים על הכאה שהיכה אותם האב/הבעל, הכאה שהייתה בין ארבעת כותלי הבית ולא היה ניתן להביא עדים מבחוץ".

הוראות הרבי מליובוויטש

הסיבה המרכזית לסירובו של הבעל היא שכמנהג חסידי חב"ד הוא בדק ב"אגרות הקודש" של הרבי מליובוויטש מה עליו לעשות, והתוצאה היתה שעליו לא להתגרש. בית הדין ביוהנסבורג לא קיבל הנימוק הזה הוציא כתב סירוב כנגד הבעל.

גם הרב היישריק לא קיבל את הטענה וכתב כך: "אנו מכבדים כל אדם בדרכיו ובאמונתו. וודאי שאין בית הדין מתערב כלל באמונתו של כל איש ואשה הבאים בשעריו בבחינת "באמונתו יחיה". אך ייאמר בצורה ברורה: הדברים אמורים כל עוד כוונתו של אדם לנהל את חייו הוא על פי אמונתו. אבל לא יעלה על הדעת לכפות את אמונתו זו ואת הפועל היוצא הימנה על אדם אחר זולתו וקל-וחומר שלא להשתמש בכלי זה לעגן את אשתו".

עוד כתב בנוגע לטענה כי כך הורה לו הרבי: "בוודאי שאין ליחס לאדם גדול ומורם מעם כמו הרבי מליובוויטש זצ"ל, שכל הליכותיו היו על פי השו"ע וההלכה הצרופה, את מה שהבעל תולה בו שהם דברים נגד דין השו"ע. הרי הדברים לא נאמרו כלל ורק ראשו של הבעל החליט להבין כך".

לפיכך, החליט בית הדין לחייב את הבעל לגרש את אשתו, ולהפעיל כנגדו סנקציות אם לא יבצע את החלטת בית הדין.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 914.