קביעת מועד הקרע ע"י הצד המעכב את הגירושין / בית הדין תל אביב 390728/10

 בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר

הנדון: קביעת מועד הקרע על פי שיקולי הצדק

החלטה

הצדדים נשואים, חיים בפירוד, האישה תבעה גירושין וכתובה וכל הכרוך, מתנהל דיון בעניין הכתובה.

בפני בית הדין עמדות הצדדים בעניין מועד הקרע.

טענות האיש

לדבריו הצדדים אינם מקיימים יחסי אישות מזה כעשר שנים, הבעל עזב את הדירה ביוני 2019 לאחר איומים מצד האישה שהיא תזמין משטרה, והאישה החליפה מנעולים.

האישה נתנה ייפוי כוח לבא כוחה בתאריך 22.09.2019 והגישה תביעה לגירושין בתאריך 09.09.2019, ועל כן הוא מבקש לקבוע את יום 06.09.2020 כמועד הקרע- יום עזיבתו את דירת המגורים.

טענות האישה

האישה תבעה גירושין עקב קשריו של הבעל עם נשים זרות. הבעל מסכים לגירושין                 ומעכב את הגט היות והוא דורש בירור הכתובה קודם סידור הגט.

על פי החוק מועד פקיעת הנישואין הוא מועד הקרע וניתן להקדים אותו קודם לכך לפי שיקול דעת של ערכאה שיפוטית. במקרה זה שהבעל מעכב את הגט אין הצדקה להקדמת המועד.

דיון והכרעה

חוק יחסי ממון קובע בבירור מה הוא מועד הקרע:

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג...

הרי שמועד הקרע הוא בעת התרת הנישואין דהיינו  הגירושין אלא שניתן להקדים לעתים את חלוקת הרכוש טרם לפי סעיף 8 (3) הקובע כי:

ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

 (3)    לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

במקרה דנן אמנם יש פירוד של ממש בין הצדדים, אלא שהצדדים נחלקים ביניהם על סיבת הפירוד, האישה טוענת שהבעל יצר קשר עם נשים זרות והאיש טוען שהאישה כבר חיה בנפרד ממנו שנים רבות. הדברים מתבררים בתיק הכתובה, אך בפועל האישה תבעה גירושין והבעל הוא זה שמעכב אותם.

מחד הבעל מבקש להחזיק את האישה נשואה לו, ומאידך הוא מבקש להתנער מהזכויות שלה העולות מן הנישואין.

בית הדין סבור שלא יתכן לאחוז את החבל משני קצותיו, האישה עומדת ואומרת שמבחינתה היא מוכנה לוותר על הנישואין ולהפסיד בזה את מזונותיה וכן את זכויותיה ברכוש מיום הגט, ואילו הבעל הוא זה שמחזיק בה בכל תוקף מתוך מטרה לקבל יתרון מסוים בתחום הכספי בלבד, שהרי אין לו כל כוונה לשלום בית, במציאות זו הצדק מחייב שככל שהוא עומד על דרישתו להמשיך בנישואין, הרי שיש לכך השלכות לגביו הן לחיוב והן לשלילה ועל כן מועד הקרע יתקיים רק במועד סידור הגט.

אשר על כן ימונה אקטואר מיום הנישואין ועד למועד סידור הגט.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ב בשבט התשפ"א (04/02/2021).

ייתכנו שינויי ותיקוני עריכה