הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

אדם שנפל בחנות / ארץ חמדה גזית 68031

הרב בניהו ברונר, הרב ניסים טולדנו ( ארץ חמדה גזית - קצרין)
אדם שנפל בעת קניה בחנות תבע את בעל החנות על הנזק שנגרם לו. פסק הדין דן בראיות להמצאות "הבור" ולמידת הנזק, ונדונו בו כמה סוגיות עקרוניות: א. נזקי בור בזמן הזה. ב. מנהג המדינה והחזקת ביטוח. הראיות לנזק שהוצגו בפני ביה"ד אינן חותכות ואינן מוציאות מידי ספק. אך הדין הוכרע באמצעות פשרה בגלל רשלנותו של בעל החנות שלא החזיק ביטוח שבמידה והיה היה משלם על הנזק.

 

ב"ה י"א אלול תשס"ח

תיק מס'  68/031 צפת

פסק דין

טענות וראיות

עובדות מוסכמות

התובע נכנס לחנות ה"סופר" בשכונת "מאור חיים" בצפת בתאריך 1/4/08 למטרת קניות. כמטר לפני הקופה התובע נפל ונחבט ברצפת החנות, עקב בליטה של אחת המרצפות.

 

טענות התובע

לטענת התובע, עקב הנפילה נפסקה נשימתו ואחד העובדים סייע לו לקום. בלילה הרגיש כאבים עזים בצלעות, למחרת ניגש לרופא והתברר שיש לו סדק בצלעות. הוא שכב כשבועיים במטה, עד לאיחוי השבר. מלבד הסבל מהכאבים היו לו הקאות של שטפי דם. עד היום אסור לתובע להרים משאות כבדים.

כיוון שהאירוע היה לפני חג הפסח הדבר גרם סבל רב לו ולמשפחתו בימים שלפני החג ובחג עצמו כיוון שלא היה יכול לסייע לקראת החג וכן לחוג את החג כראוי עם בני משפחתו.

התובע פנה לנתבע על מנת שזה יפצה אותו. נמצא שאין לחנות ביטוח המכסה נזקים של קונים. ולכן הוא החליט להגיש תביעה לבית משפט אזרחי, ואחרי הפצרות מצד הנתבע ביטל את התביעה, והחליט להגיע תביעה בדין תורה. הנתבע הציע לו הצעות שונות כמו קנייה ללא תשלום אבל הוא סירב לכך.

הנתבע מכחיש את הטענות שהוא איננו אדם בריא, ולדבריו יש בידו אישור רפואי המעיד על כך.

לשאלת בית הדין מה הוא תובע, ענה שהוא תובע פיצוי על הנזקים שנגרמו לו, הצער, הבושה ועגמת הנפש. בית הדין המשיך לשאול מה סכום התביעה, ובהתייעצות עם אשתו הוא השיב שהוא תובע 10,000 ש"ח "למען הילדים והכבוד של אבא".

 

טענות הנתבע

לדברי ב"כ הנתבע גובה הבליטה ברצפה הוא פחות מסנטימטר אחד, כך שהיא לא מהווה סיכון. לדבריו, הבליטה קיימת כבר עשרות שנים ואף אחד לא נפל בגללה. יתכן שהנתבע נפל בגלל סיבות אחרות כמו מחלה. לטענתו, הנתבע אינו בריא.

לשאלת בית הדין מדוע אין לחנות ביטוח, השיב ב"כ הנתבע שהוא אינו יודע, אולם, לדבריו, יש לחנות רישיון עסק.

ב"כ הנתבע טוען שלא נגרם לתובע נזק אלא צער בלבד. הנתבע הציע לתובע כפיצוי קניה בסך 500₪, אולם, התובע דרש 2000 ₪ והנתבע לא הסכים. התובע הציע הצעה נוספת של הנחה בסך 3% על כל הקניות במשך שנה, הנחה זו יכולה להצטבר ולהגיע ל- 2000 ש"ח.

 

בית הדין הציע לצדדים להגיע לפשרה, הם הסכימו להודיע תוך שבוע על החלטתם. הנתבע  הודיע אחרי מספר ימים שהוא אינו מעוניין בפשרה ורוצה דין תורה.

 

הצדדים חתמו על שטר בוררות בין לדין בין ופשר.

 

דיון

בור ברשותו של המזיק

המקרה שלפנינו עוסק בדין בור, אם אכן מדובר בתקלה כפי שטוען התובע (לא ביררנו את המציאות כיוון שהיא לא משפיעה על פסק הדין).

בבור ברשותו של המזיק נחלקו אמוראים בגמרא (בבא קמא  מט,ב) בהסבר שיטות התנאים:

ת"ר: החופר בור ברשות היחיד (רה"י) ופתחו לרשות הרבים (רה"ר), (ברה"ר ופתחו לרה"י) - חייב, וזהו בור האמור בתורה, דברי ר' ישמעאל; ר"ע אומר: הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו - זהו בור האמור בתורה.

אמר רבה: בבור ברה"ר – כולי עלמא לא פליגי דמיחייב... לא נחלקו אלא בבור ברשותו, ר"ע סבר: בור ברשותו נמי חייב... ור' ישמעאל סבר: בעל התקלה...

ורב יוסף אמר: בבור ברשות היחיד - כולי עלמא לא פליגי דמחייב... כי פליגי - בבור ברה"ר, רבי ישמעאל סבר: בור ברה"ר נמי חייב... ור"ע? הנהו מיצרך צריכי,....

ההלכה היא כרבה אליבא דרבי עקיבא ולכן פסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן תי סעיף ו):

אחד החופר בור ברשות הרבים, או החופר בור ברשותו ופתחו לר"ה, או פתח לרשות חבירו, או שחפר ופתח לרשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו, ה"ז חייב בנזקיו.

במקרה שלנו אם מדובר בתקלה ברשות היחיד שבעליה כמובן נותן רשות לבני רשות הרבים להיכנס לתוכה למטרת קניות, יש לה דין בור לכל דבר (ראו פתחי חושן נזיקין פרק ו, הערה יד).

הרב אליהו מרציאנו ערך סיור בחנות וראה את מקום הנפילה, לדעתו לא מדובר בתקלה משמעותית, מדובר באריח אחד הבולט מספר מ"מ, עובדי החנות טוענים שבליטה זו קיימת שנים רבות, ומעולם איש לא נתקל בה, ולכן ייתכן שסיבת הנפילה היא אחרת. עולה מכאן שמדובר בספק תקלה.

 

חיוב בנזקי בור בזמן הזה

נחלקו הפוסקים האם דנים דין בור בזמן הזה, הש"ך בחושן משפט סימן א' ס"ק ב' כתב בשם המהרש"ל שלא דנים כיוון שבור הוא נזק שאינו שכיח אבל בשו"ת שבות יעקב ח"א סימן קלו הוכיח שדנים דין בור בזמן הזה וזה לשונו: "לכן נ"ל פשוט דדנין דינים אלו דאש ובור בזמן הזה ואין ספיקו של מהרי"ח מוציא מידי ודאי דדנים אלו הדינים בזמן הזה", כוונתו למהרי"ח המופיע במרדכי בתחילת פרק החובל המסתפק בעניין, ואילו ה"שבות יעקב" מוכיח במספר ראיות שברור שדנים בזמן הזה, אחת הראיות היא משולחן ערוך חושן משפט סימן תי סעיף לז, הכותב במפורש: "האידנא אינו משלם אלא ג' חלקים" ומדובר שם על תשלום מדין בור, והרבע שפטור הוא מדין קרן שאין דנים דיני קנסות בזמן הזה, אבל בור משמע שדנים. דבריו הובאו ב"פתחי תשובה" ס"ק א' והביא שם שגם בספר "תקפו כהן" לש"ך סימן מ' וגם ב"שער המשפט" ס"ק ב' הגיעו למסקנה זו שדנים דין בור בזמן הזה.

 

מה דין אדם הניזוק בבור?

פוסק השולחן ערוך (שם בסעיף כ):

וכן אם נפל לתוכו אדם ומת, אפילו היה סומא או שנפל בלילה, בין שהיה בן חורין או עבד, ה"ז פטור; ואם הוזק בו האדם או הבהמה הפקחת, חייב נזק שלם.

יש חיוב נזקי אדם בבור אבל אין חיוב בד' דברים אחרים, שבת, ריפוי, בושת וצער כדברי הגמרא (בבא קמא כו): "איש בעמיתו ולא שור בעמיתו" והוא הדין לבור, וכן פסק הרמב"ם (הלכות חובל ומזיק פרק ו' הלכה ט"ז) וכן נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ת"י סעיף ל"ד).

לפיכך, כיון שבמקרה שלפנינו לא נגרם לתובע נזק לאורך ימים ושנים אלא נזק זמני שב"ה התרפא, הרי שהתובע פטור מתשלום נזק. בשאר חיובי חובל בחברו, כמו ריפוי, שבת ובושת, לא ניתן על פי הדין לחייב את בעל התקלה. התובע טוען על סמך חוות דעת רופא שעקב הפציעה אסור לו להרים משאות כבדים, אולם מבירור העניין מדובר על אסור שקיים עד איחוי השבר שעלול לארוך מספר חודשים, וברוב המקרים לאחר מכן לא נשאר כל נזק קבוע.

עולה שלפנינו מקרה של ספק תקלה ללא נזק ברור, ולכן על פי הדין קיים קושי להוציא ממון מהתובע.

 

 

 

חיוב בהסכמת הנתבע

למרות זאת, בכל אופן נראה לנו שבעל החנות במקרה דינן חרג מ"מנהג המדינה" ולא רכש פוליסת ביטוח. אם היה בידו ביטוח, ברור שהתובע היה מקבל פיצוי על נפילתו, וכן ברור שאם היה עובר ח"ו על ההלכה ותובע את בעל החנות בערכאות היו מחייבים את בעל החנות בפיצויים משמעותיים.

פנינו לנתבע, והוא הסכים לפצות את התובע בסך 1500 ₪ וכן הסכים לכל סכום שייקבע על ידי בית הדין, לכן עקב הצער הרב ועגמת הנפש שנגרמה לתובע אנו מעלים את הסכום ל- 2000 ₪, ו"האמת והשלום אהבו", אנו קוראים לצדדים להשכין שלום ביניהם לאורך ימים ושנים.

 

החלטה

הנתבע חייב לתובע 2000 ₪ שישולמו עד לתאריך ראש חודש מרחשוון תשס"ט.

 

 

בזאת באנו על החתום:

 

הרב אליהו מרציאנו

דיין

הרב בניהו ברונר

אב"ד

הרב ניסים טולדנו

דיין