הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

תביעת נזיקין על בושת והוצאת שם רע / ארץ חמדה גזית 72099

הרב דניאל מן, הרב סיני לוי, הרב עופר לבנת ( ארץ חמדה גזית - ירושלים)
בפני בית הדין הובאה תביעה על ביטוי "מתעסק עם קטינים" שנאמר ביחס לאדם ברבים. מפאת רגישות הנושא לא יפורסמו פרטי התביעה והרקע העובדתי. תביעת התובע היא להתנצלות הנתבע בפני רבים ופרסום ההתנצלות על לוחות המודעות. פיצוי כספי של 10000 ₪. נושאי הדיון: 1. האם יש חובת תשלום על בושת דברים והוצאת שם רע? 2. האם יש חובת תשלום על ביוש שאין בו לשון הרע? 3. האם הביטוי 'מתעסק עם קטינים' יש בו משום בושת המחייב בתשלום?

תמצות פסק הדין

נושאים לדיון

1. תשלום על בושת דברים והוצאת שם רע

מעיקר הדין, אין חובת תשלום על בושת בדברים בלבד, וכך גם נפסק בשו"ע (חו"מ תכ,לח). אלא שכבר ציין הב"י (סי' תכ) את תקנת הגאונים לחייב בבושת: 

כתב רב שרירא גאון המבייש את חבירו בדברים מנדין אותו עד שיפייס המבוייש כראוי לפי כבודו.

 

וברמב"ם (חובל ומזיק ג,ה) לאחר שכתב שהמבייש בבושת דברים פטור, כתב: 

ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו.

 

הטעם לחיוב בבושת דברים מובא ברא"ש (ב"ק ח,טו): 

ומסתברא דיותר בושת בדברים מבושת של חבלה דאין דבר גדול כלשון הרע ודבה שאדם מוציא על חבירו

 

וכך נפסק להלכה בשו"ע (תכ,לח): 

ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו. ויש אומרים שמנדין אותו עד שיפייס המבוייש. הגה: וי"א דמכין אותו מכת מרדות. והמוציא שם רע על חבירו, הוי בכלל המבייש בדברים. 

 

2. חובת תשלום על ביוש שאין בו לשון הרע

הרמ"א מביא מחלוקת לגבי דברים שיכול האומר לתרץ דבריו באופן שאינם לשון הרע: 

האומר לחבירו: פסול אתה, י"א דיכול לתרץ דפסול משום קורבה קאמר ואין זה ביוש ויש חולקין.

 

החוות יאיר (סי' סה) מכריע, שדברי גנות שאין בהם משום דופי של עבירה או פסול (כגון אמירת שקרן), אין בהם דין תשלום בושת, אולם יש חובת תשלום משום לצאת ידי שמים ומשום הצורך לגדור את הדבר. 
בהסבר החוות יאיר, נראה לומר, הסיבה לחילוק בין הביושים נובעת מדברי הרא"ש (שהובאו לעיל) שעיקר החיוב בבושת משום שגרוע מבושת של חבלה. הדברים הללו אמורים בבושת שיש בה דיבה אבל לא בבושת של גנאי. לעומת זאת, מדברי הרמב"ם, שחיוב התשלום בבושת הוא משום הרצון לגדור גדר, עולה שאין מדובר בזכויתיו של המבויש שנפגעו, אלא קנס שקנסו את המביש משום הרצון של בית הדין לקיים חברה מתוקנת. הכרעת החוות יאיר, היא שניתן לחייב את המבייש במקום שיש צורך לגדור גדר.
נראה גם להוסיף, שהצורך לקיים חברה מתוקנת משמעותו שלא לחייב עונש על כל אמירה לא נעימה בין אדם לחברו, אלא רק על דברים חריפים וחמורים. יש לציין, שגם בביוש שאין בו לשון הרע יש חובה לפייס את המבויש (רמב"ם, הלכות תשובה ב,ט). 

 

3. האם הביטוי 'מתעסק עם קטינים' יש בו משום בושת המחייב בתשלום?

לטענת התובע משמעותו של הביטוי ייחוס מעשים אסורים, הנתבע טוען שכוונתו בביטוי הייתה שלתובע קשר רב עם צעירים, ללא ייחוס מעשים אסורים. לדעת בית הדין נראה שהצדק עם התובע והביטוי הנו בעל משמעות של ביצוע מעשים פליליים חמורים.
 

 

פסק הדין 

למרות שלבית הדין סמכות להורות על חיוב כספי בשל בושת במקרה זה הכריע בית הדין לחייב את הנתבע בהתנצלות פומבית בלבד וזאת מהסיבות הבאות:

  • הנתבע לא אמר במפורש שהתובע עשה איסור מפורש שיש לו ידיעה ברורה לגביו. ומשום כך, אין זה בגדר הטלת חשד אמיתי, אלא דומה לביוש בדבר שיש בו איסור.
  • חלק מהותי מחיוב התשלום הוא משום גדירת הדבר. על ידי פרסום הבהרה והתנצלות פומבית יש משום הרתעה מספיקה לנתבע ולאחרים