הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

תביעת נזיקין על בושת והוצאת שם רע / ארץ חמדה גזית 72099

הרב דניאל מן, הרב סיני לוי, הרב עופר לבנת ( ארץ חמדה גזית - ירושלים)
בפני בית הדין הובאה תביעה על ביטוי "מתעסק עם קטינים" שנאמר ביחס לאדם ברבים. מפאת רגישות הנושא לא יפורסמו פרטי התביעה והרקע העובדתי. תביעת התובע היא להתנצלות הנתבע בפני רבים ופרסום ההתנצלות על לוחות המודעות. פיצוי כספי של 10000 ₪. נושאי הדיון: 1. האם יש חובת תשלום על בושת דברים והוצאת שם רע? 2. האם יש חובת תשלום על ביוש שאין בו לשון הרע? 3. האם הביטוי 'מתעסק עם קטינים' יש בו משום בושת המחייב בתשלום?

תמצות פסק הדין

נושאים לדיון

1. תשלום על בושת דברים והוצאת שם רע

מעיקר הדין, אין חובת תשלום על בושת בדברים בלבד, וכך גם נפסק בשו"ע (חו"מ תכ,לח). אלא שכבר ציין הב"י (סי' תכ) את תקנת הגאונים לחייב בבושת: 

כתב רב שרירא גאון המבייש את חבירו בדברים מנדין אותו עד שיפייס המבוייש כראוי לפי כבודו.

 

וברמב"ם (חובל ומזיק ג,ה) לאחר שכתב שהמבייש בבושת דברים פטור, כתב: 

ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו.

 

הטעם לחיוב בבושת דברים מובא ברא"ש (ב"ק ח,טו): 

ומסתברא דיותר בושת בדברים מבושת של חבלה דאין דבר גדול כלשון הרע ודבה שאדם מוציא על חבירו

 

וכך נפסק להלכה בשו"ע (תכ,לח): 

ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו. ויש אומרים שמנדין אותו עד שיפייס המבוייש. הגה: וי"א דמכין אותו מכת מרדות. והמוציא שם רע על חבירו, הוי בכלל המבייש בדברים. 

 

2. חובת תשלום על ביוש שאין בו לשון הרע

הרמ"א מביא מחלוקת לגבי דברים שיכול האומר לתרץ דבריו באופן שאינם לשון הרע: 

האומר לחבירו: פסול אתה, י"א דיכול לתרץ דפסול משום קורבה קאמר ואין זה ביוש ויש חולקין.

 

החוות יאיר (סי' סה) מכריע, שדברי גנות שאין בהם משום דופי של עבירה או פסול (כגון אמירת שקרן), אין בהם דין תשלום בושת, אולם יש חובת תשלום משום לצאת ידי שמים ומשום הצורך לגדור את הדבר. 
בהסבר החוות יאיר, נראה לומר, הסיבה לחילוק בין הביושים נובעת מדברי הרא"ש (שהובאו לעיל) שעיקר החיוב בבושת משום שגרוע מבושת של חבלה. הדברים הללו אמורים בבושת שיש בה דיבה אבל לא בבושת של גנאי. לעומת זאת, מדברי הרמב"ם, שחיוב התשלום בבושת הוא משום הרצון לגדור גדר, עולה שאין מדובר בזכויתיו של המבויש שנפגעו, אלא קנס שקנסו את המביש משום הרצון של בית הדין לקיים חברה מתוקנת. הכרעת החוות יאיר, היא שניתן לחייב את המבייש במקום שיש צורך לגדור גדר.
נראה גם להוסיף, שהצורך לקיים חברה מתוקנת משמעותו שלא לחייב עונש על כל אמירה לא נעימה בין אדם לחברו, אלא רק על דברים חריפים וחמורים. יש לציין, שגם בביוש שאין בו לשון הרע יש חובה לפייס את המבויש (רמב"ם, הלכות תשובה ב,ט). 

 

3. האם הביטוי 'מתעסק עם קטינים' יש בו משום בושת המחייב בתשלום?

לטענת התובע משמעותו של הביטוי ייחוס מעשים אסורים, הנתבע טוען שכוונתו בביטוי הייתה שלתובע קשר רב עם צעירים, ללא ייחוס מעשים אסורים. לדעת בית הדין נראה שהצדק עם התובע והביטוי הנו בעל משמעות של ביצוע מעשים פליליים חמורים.
 

 

פסק הדין 

למרות שלבית הדין סמכות להורות על חיוב כספי בשל בושת במקרה זה הכריע בית הדין לחייב את הנתבע בהתנצלות פומבית בלבד וזאת מהסיבות הבאות:

  • הנתבע לא אמר במפורש שהתובע עשה איסור מפורש שיש לו ידיעה ברורה לגביו. ומשום כך, אין זה בגדר הטלת חשד אמיתי, אלא דומה לביוש בדבר שיש בו איסור.
  • חלק מהותי מחיוב התשלום הוא משום גדירת הדבר. על ידי פרסום הבהרה והתנצלות פומבית יש משום הרתעה מספיקה לנתבע ולאחרים