הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

שמיטת כספים - הלכה רעיון ומעשה

הרב עדו רכניץ
פורסם במקומון ארץ בנימין בשנת השמיטה תשס"ח

 

שמיטת האדמה והאדם

בסוף שנת השמיטה נשמטים החובות. דין זה משלים את דין שמיטת הקרקעות שחל כבר מתחילת השנה. לשמיטת החובות ולשמיטת הקרקעות שני יעודים ומסרים שונים, אותם ניתן להגדיר כשמיטת האדם ושמיטת האדמה.

שמיטת הקרקע ממוקדת באדמה (ויקרא כה, ד-ה):

ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ.

אמנם, גם בשמיטת הקרקע ישנה תועלת לעניים (שם, ו-ז, וכן שמות כג, יא):

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל.

אולם, מבחינה כלכלית זוהי תועלת מצומצמת מאד, כיון שהיבול בשנת השמיטה דל ביחס לשנה רגילה בה הקרקעות מעובדות כראוי.

לאור זאת נראה ששמיטת הקרקע מלבד היותה נובעת מקדושת הארץ, משפיעה גם על חלחול המסר השוויוני. זאת, לא בחלוקה מחדש של המשאבים (כפי שגורס הסוציאליזם), אלא בשלילת כל בעלות שהיא על הקרקע. כך בדיוק כתב הראי"ה קוק (הקדמה לספר שבת הארץ):

שנת שויון ומרגוע, התפשטות הנשמה בהרחבתה אל היושר הא-להי המכלכל חיים בחסד, אין רכוש פרטי מסוים ולא זכות קפדנית...  

ברור שביטול הבעלות איננו יכול להיות מצב של קבע, ויתכן שיש לראות אותו אפילו בשלילה, אבל ביטול הבעלות בכל שבע שנים ממתן את עוצמת ההזדהות עם הקניין הפרטי והרכוש שנצבר. 

לצד שמיטת הקרקעות נשמטים גם החובות. שמיטה זאת ממוקדת כל כולה בשחרור האדם החייב מעול החובות (דברים טו, ב):

וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'.

כאן לא מדובר על שמיטת האדמה אלא על שמיטת האדם, זה המשועבד בחובו. שמיטה זו איננה מבטלת את הקניין הפרטי אלא מעבירה הון מאדם לאדם - מהמלווה אל הלווה. ואכן בתורה היא מוזכרת בהקשר של מצוות הסיוע לעני (דברים טו, ט-י):

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו... נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו...

דהיינו, המצווה היא להלוות לאביון מתוך מודעות לסיכון שההלוואה לא תוחזר ותהפוך בעצם למתנה וצדקה. במילים אחרות, הרושם הוא ששמיטת כספים נועדה לפטור לווים עניים וחדלי פירעון מעול החובות המעיק.

 

דיני שמיטת כספים

אופייה החברתי של שמיטת כספים בא לידי ביטוי בפרטי ההלכה. ראשית כל, רק חוב שהגיע מועד פירעונו קודם לסוף השמיטה, נשמט (שו"ע חו"מ סז, י). כמו כן, אדם שהכחיש את עצם קיומו של החוב או שחויב בדין לשלם אינו נפטר מתשלום החוב (שם, ז-ח), שהרי לא מדובר באדם שאינו יכול לשלם אלא במי שאינו רוצה לשלם. גם שכר שכיר וחוב עקב קנייה בהקפה אינה נשמטים (שם, יד-טו) כיון שבשניהם החוב נוצר בתמורה לשירות או למוצר. זאת בניגוד להלוואה שניתנה מיתרות ההון של המלווה.

יתירה מזו, על כל חוב ניתן להגן מפני שמיטה אם הוא נמסר לגבייה לידי בית הדין (שם, יא):

            המוסר שטרותיו לבית דין, ואמר להם: אתם גבו לי חובי, אינו נשמט.

נוהל זה מותיר בידי בית הדין את הסמכות להחליט האם לסייע למלווה ולהגן על החוב, או להימנע מכך ולאפשר את ביטולו. בכך ניתנת בידי בית הדין היכולת לווסת ביטול חובות במקרה הצורך, ללווים עניים וחדלי פירעון.

 

מבט כלכלי על שמיטת כספים

בעולם הכלכלי המודרני נשמטים חובות רבים, והדבר אף נתפס כאמצעי לגיטימי ומועיל לפיתוח הכלכלה. ראשית כל, במקרים רבים מוגדרות הלוואות כ"חובות אבודים" כאשר הלווה ירד מנכסיו. לעתים הדבר הוא תוצאה של החלטת בית המשפט להגביל את התשלום החודשי של החייב לסכום נמוך ביותר לאחר שבוצעה "חקירת יכולת" ההחזר שלו.

במקרים אחרים, זוהי תוצאה של הכרזה על פשיטת רגל. באופן מפתיע, האפשרות להכריז על "פשיטת רגל" נתפסת על ידי כלכלנים (רבעון לבנקאות, מס' 158, עמ' 58) כגורם חיובי על ההתפתחות על הכלכלית. זאת, כיון שהדבר מקל על יזמים להסתכן ולפתוח עסקים חדשים. אם כבר נשמעת ביקורת הרי שהיא מתמקדת בכך שהחוק המאפשר פשיטת רגל מקשה על החייב במידה רבה מדי!

במילים אחרות, שמיטת כספים מתבצעת בפועל במדינת ישראל ובעולם המערבי כולו בהיקפים גדולים. אלא שבניגוד לשמיטת הכספים בתורה בה החוב נמחק כלא היה, הרי שהחוק בישראל מאפשר להגביל את גובה התשלומים עד לגובה מגוחך של עשרות שקלים בחודש, אולם, נמנע מלמחוק את החוב כליל. התוצאה היא שלחייב אין מוטיבציה להשתקם כלכלית, כיון שכל מה שירוויח ישמש לפירעון חובו. גם במקרה של פשיטת רגל מוטלות על החייב הגבלות ניכרות כמעין "עונש" על כך שאינו יכול להשיב את חובו.    

לכך ניתן להוסיף, ששמיטת כספים, לא רק שמשחררת את החייב מחובו, אלא גם מונעת הלוואות חסרות אחריות למטרות של בזבוז. המלווה, שמודע לדין שמיטת הכספים, יודע שמצוקתו של הלווה עלולה לחזור אליו כבומרנג כאשר החוב ישמט. לפיכך הוא נוקט משנה זהירות ובוחן את יכולת ההחזר של הלווה ואת מטרות ההלוואה כפי שמחייבת ההלכה (שו"ע חו"מ צז, ד). זאת, בניגוד למצב הנוכחי במשק בו היצע האשראי הוא אדיר, ומאמצי השיווק מופנים להגברת השימוש באשראי לצורך עלייה ברמת החיים.

 

שמיטת כספים למעשה

כידוע, תיקן הלל הזקן את הפרוזבול המאפשר להגן על כל חוב בקלות מפני שמיטת כספים (משנה שביעית י, ג):

פרוזבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה...

כלומר, כיון ששמיטת החובות גרמה לצמצום היקף האשראי ולהימנעות ממתן אשראי לנזקקים, החליט הלל לתקן תקנה שתמנע את שמיטת החובות. לגבי אופן ביצוע הפרוזבול נחלקו הדעות, לדעת השולחן ערוך (חו"מ סז, יח) יש לכתוב שהחוב נמסר לגבייה על ידי "בית דין חשוב" ולהחתים שני עדים. אולם, לדעת הרמ"א (שם) ניתן למסור את החוב לכל שלושה אנשים היושבים כבית דין ולהחתים אותם.

תקנת הלל הזקן איננה מחייבת לוותר על שמיטת הכספים אלא מקלה את ההגנה על החוב, אולם, עדיין רצוי וראוי שלא להגן על חובות אבודים של עניים ולציין שהפרוזבול אינו חל על חובות אלו. אמנם, ברוב המקרים אדם מלווה את כספו לבנק, וזה מלווה אותו לאחרים, כך שבדרך כלל אין מגע ישיר עם הלווה הנזקק. כדי לאפשר שמיטת חובות למרות זאת, יצא לדרך פרויקט "נדיבי ארץ" של מכון התורה והארץ וארגון פעמונים. פרויקט זה מאפשר להלוות סכום כסף לנזקק בתיווך הארגונים האמורים, חוב שיישמט בסוף שנת השמיטה.

יתכן שצעד חלוצי זה יהווה מודל ליישום שמיטת הכספים באופן רחב יותר גם לגבי חובות הבנקים והעולם העסקי, ובכך נזכה לדברי הפסוק (דברים טו, ד):

אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה לרשתה.