הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

פיטורי עובדת בהריון / ארץ חמדה גזית 73122

הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ ( ארץ חמדה גזית - רמת גן)
לפי חוק עבודת נשים , אין לפטר אישה עקב היותה בהריון, וכן אין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. בפסק דין זה מתמודדים הדיינים אם שאלת היחס לחוקי המגן לעובדים בכלל, ובאופן ישיר לחוק שלא מאפשר להביא ראיות רטרואקטיביות לכך שהפיטורין לא היו בגלל ההריון, ללא האישור המוקרם מהממונה במשרד התמ"ת.

פיטורי עובדת בהריון

חוק עבודת נשים שנחקק בכנסת מעניק הגנה רחבה מאד לנשים בהריון. לפי חוק זה, לא זו בלבד שאין לפטר אישה עקב היותה בהריון, אלא שאין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. 
על יחס ההלכה ובתי הדין לחוק זה ניתן לעמוד בין היתר באמצעות פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן (תיק מס' 73122, בפני הדיינים: הרב יעקב אריאל; אב"ד, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ). 

 

התובעת, עובדת בתאגיד מסוים, שהוא הנתבע בתיק זה, נקלעה לויכוח עם האחראית עליה, שבעקבותיו נאמר לה שהיא מפוטרת. כעבור זמן מסוים, פנה הנתבע אל משרד התמ"ת לקבלת אישור לפיטורין. משרד התמ"ת דרש מהתאגיד מסמכים נוספים, וכשאלה לא ניתנו החזיר את הבקשה. כעבור זמן 
נוסף הוגשה הבקשה שנית, אולם, הטיפול בה לא הושלם עד ללידה. לאחר לידה אין אפשרות לפטר למעט במקרה של מעסיק פושט רגל, מה שלא התקיים במקרה הנדון, ולכן לא נמשך הדיון בבקשה אחר כך. התובעת פנתה תחילה לבית הדין לעבודה, אך בהסכמת הצדדים הועבר הדיון לבוררות בבית הדין של ארץ חמדה גזית. 

 

מעמדם ההלכתי של חוקי המגן - בית הדין הביא תקדימים מבתי הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן ובצפת, בהם נקבע כי יש תוקף הלכתי לחוקי 
המגן (על העובדים) של מדינת ישראל בכלל, ולחוק עבודת נשים בפרט. זאת, משני טעמים. הטעם האחד – חוקים אלה משקפים את המנהג, אשר קובע את ההלכה בדיני ממונות בכלל, ובמיוחד בדיני עבודה. הטעם השני – לחוקים אלה יש תוקף לפי הכלל "דינא דמלכותא – דינא", שאמנם יש לו סייגים רבים והוא אינו חל על כל חוק ממוני, אבל כאשר מדובר בחוק התואם את רוח התורה והמסורת היהודית, בוודאי יש לו תוקף הלכתי. וכך הוא לגבי חוק 
זה. 

 

אישור הממונה במשרד התמ"ת לגבי התוקף ההלכתי של פרטי החוק, טען הרב אריאל בראלי (תחומין כו, תשס"ו) שאמנם ככלל יש תוקף הלכתי לחוק האוסר לפטר אישה עקב הריונה, אולם, אין תוקף לדרישת החוק המצריך דווקא אישור מראש של הממונה על כך במשרד התמ"ת. לדעתו, כאשר הפיטורין אינם בגלל ההריון, ניתן לאשרם רטרואקטיבית. זאת כיון שדרישת החוק יוצרת הסדר שאינו הוגן, ולפיכך אינו חוסה תחת הכלל "דינא דמלכותא – דינא". הרב בראלי מציין שם במאמרו, שבעמדתו זו הוא היה בדעת מיעוט בפסק דין של בית הדין לממונות בשדרות שדן בשאלה זו. 
בענייננו, קבע בית הדין שאין אפשרות לאשר את הפיטורין רטרואקטיבית, הן מכיוון שלפי החוק הדבר לא ניתן, וכדעת הרוב בבית הדין בשדרות, והן מכיוון שהנתבע כלל לא הוכיח שהפיטורין לא היו בגלל ההריון. 

 

אמנם, לגבי גובה הפיצויים, הייתה מחלוקת בבית הדין. 
התובעת תבעה 150% משכרה, כפי שמגיע לה על פי החוק. אלא שהחוק מותיר לבית הדין לעבודה שיקול דעת אם להפחית מהפיצוי מנימוקים שיירשמו. 
לדעת הרוב, מכיוון שלא הוכח, ואף לא נטען, שהפיטורין היו בגלל ההריון, יש להסתפק בכך שהעובדת תקבל את שכרה המלא (100%), אע"פ שהיא לא עבדה, וזה ייחשב כפיצוי על הפיטורין המנוגדים לחוק ולהלכה. לדעת המיעוט, מצדיקה התנהגותו הפסולה של הנתבע קנס בגובה מלוא 150% משכרה של התובעת, כפי שקובע החוק. 

 

לסיכום, הוחלט בדעת רוב לחייב את הנתבע בשכר התובעת לכל התקופה בה לא פוטרה שלא כדין.