הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

פיטורי עובדת בהריון / ארץ חמדה גזית 73122

הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ ( ארץ חמדה גזית - רמת גן)
לפי חוק עבודת נשים , אין לפטר אישה עקב היותה בהריון, וכן אין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. בפסק דין זה מתמודדים הדיינים אם שאלת היחס לחוקי המגן לעובדים בכלל, ובאופן ישיר לחוק שלא מאפשר להביא ראיות רטרואקטיביות לכך שהפיטורין לא היו בגלל ההריון, ללא האישור המוקרם מהממונה במשרד התמ"ת.

פיטורי עובדת בהריון

חוק עבודת נשים שנחקק בכנסת מעניק הגנה רחבה מאד לנשים בהריון. לפי חוק זה, לא זו בלבד שאין לפטר אישה עקב היותה בהריון, אלא שאין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. 
על יחס ההלכה ובתי הדין לחוק זה ניתן לעמוד בין היתר באמצעות פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן (תיק מס' 73122, בפני הדיינים: הרב יעקב אריאל; אב"ד, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ). 

 

התובעת, עובדת בתאגיד מסוים, שהוא הנתבע בתיק זה, נקלעה לויכוח עם האחראית עליה, שבעקבותיו נאמר לה שהיא מפוטרת. כעבור זמן מסוים, פנה הנתבע אל משרד התמ"ת לקבלת אישור לפיטורין. משרד התמ"ת דרש מהתאגיד מסמכים נוספים, וכשאלה לא ניתנו החזיר את הבקשה. כעבור זמן 
נוסף הוגשה הבקשה שנית, אולם, הטיפול בה לא הושלם עד ללידה. לאחר לידה אין אפשרות לפטר למעט במקרה של מעסיק פושט רגל, מה שלא התקיים במקרה הנדון, ולכן לא נמשך הדיון בבקשה אחר כך. התובעת פנתה תחילה לבית הדין לעבודה, אך בהסכמת הצדדים הועבר הדיון לבוררות בבית הדין של ארץ חמדה גזית. 

 

מעמדם ההלכתי של חוקי המגן - בית הדין הביא תקדימים מבתי הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן ובצפת, בהם נקבע כי יש תוקף הלכתי לחוקי 
המגן (על העובדים) של מדינת ישראל בכלל, ולחוק עבודת נשים בפרט. זאת, משני טעמים. הטעם האחד – חוקים אלה משקפים את המנהג, אשר קובע את ההלכה בדיני ממונות בכלל, ובמיוחד בדיני עבודה. הטעם השני – לחוקים אלה יש תוקף לפי הכלל "דינא דמלכותא – דינא", שאמנם יש לו סייגים רבים והוא אינו חל על כל חוק ממוני, אבל כאשר מדובר בחוק התואם את רוח התורה והמסורת היהודית, בוודאי יש לו תוקף הלכתי. וכך הוא לגבי חוק 
זה. 

 

אישור הממונה במשרד התמ"ת לגבי התוקף ההלכתי של פרטי החוק, טען הרב אריאל בראלי (תחומין כו, תשס"ו) שאמנם ככלל יש תוקף הלכתי לחוק האוסר לפטר אישה עקב הריונה, אולם, אין תוקף לדרישת החוק המצריך דווקא אישור מראש של הממונה על כך במשרד התמ"ת. לדעתו, כאשר הפיטורין אינם בגלל ההריון, ניתן לאשרם רטרואקטיבית. זאת כיון שדרישת החוק יוצרת הסדר שאינו הוגן, ולפיכך אינו חוסה תחת הכלל "דינא דמלכותא – דינא". הרב בראלי מציין שם במאמרו, שבעמדתו זו הוא היה בדעת מיעוט בפסק דין של בית הדין לממונות בשדרות שדן בשאלה זו. 
בענייננו, קבע בית הדין שאין אפשרות לאשר את הפיטורין רטרואקטיבית, הן מכיוון שלפי החוק הדבר לא ניתן, וכדעת הרוב בבית הדין בשדרות, והן מכיוון שהנתבע כלל לא הוכיח שהפיטורין לא היו בגלל ההריון. 

 

אמנם, לגבי גובה הפיצויים, הייתה מחלוקת בבית הדין. 
התובעת תבעה 150% משכרה, כפי שמגיע לה על פי החוק. אלא שהחוק מותיר לבית הדין לעבודה שיקול דעת אם להפחית מהפיצוי מנימוקים שיירשמו. 
לדעת הרוב, מכיוון שלא הוכח, ואף לא נטען, שהפיטורין היו בגלל ההריון, יש להסתפק בכך שהעובדת תקבל את שכרה המלא (100%), אע"פ שהיא לא עבדה, וזה ייחשב כפיצוי על הפיטורין המנוגדים לחוק ולהלכה. לדעת המיעוט, מצדיקה התנהגותו הפסולה של הנתבע קנס בגובה מלוא 150% משכרה של התובעת, כפי שקובע החוק. 

 

לסיכום, הוחלט בדעת רוב לחייב את הנתבע בשכר התובעת לכל התקופה בה לא פוטרה שלא כדין.