סיבות וטעמי חיוב הבעל בגט וכתובה למיניהם / פד"ר 1098599-4

עקב אורכו של פס"ד ניתן לקוראו במלואו בקובץ המצורף בלבד

 בבית הדין הרבני האזורי נתניה

לפני כבוד הדיינים:

הרב שניאור פרדס – אב"ד, הרב פנחס מונדשיין, הרב בצלאל ווגל

הנדון: סיבות וטעמי חיוב הבעל בגט וכתובה למיניהם

ראשי פרקים

א. רקע כללי/ב. משקל טענות האישה מול הכחשות הבעל/ג. אלימות רגשית/ד. דין בעל אלים רגשית/ה. אלימות פיסית/ו. דין בעל אלים פיסית/ז. קיום יחסים בנדות - עובר על דת/ח. עובר על דת ונאמנות האשה על כך/ט. מאיס עליי/י. רמת האמתלה הדרושה/י"א. ממה המאיסות והאם צריך שתאמר "מאיס"/י"ב. שיטת הרמב"ם והמשיגים עליו/י"ג. שיטת רש"י/י"ד. האם יתכן שהאוסרים כפייה יחייבו בגט/ט"ו. דעת רבנו יונה/ט"ז. דעת ר"ת/י"ז. דעת הרא"ש/י"ח. דעת הרמ"א/י"ט. פסיקה מצד ספק-ספקא/כ. כאשר תובעת כתובה/כ"א. תשובת מרן הרב זצ"ל/כ"ב. האם יש מקרה ויודו לרמב"ם שאף כפייה יש/כ"ג. שאלת הפסיקה בדורות האחרונים/כ"ד. האם ניתן עקרונית לצרף עילות/כ"ה. סוף עניין ה"מאיס עלי"/כ"ו. פירוד ממושך/כ"ז. חיוב הכתובה/כ"ח. הסברה לפיה אין עיקר כתובה לתובעת גירושין/כ"ט. קשיים בהבנת הטעם ש"לא תהא קלה בעיניו להוציאה"/ל. מהות חיוב כתובה מהתורה/ל"א. גדר חיוב כתובה וטעם "שלא תהא קלה"/ל"ב. ראיות מהגמרא לכך שאין לה כתובה ודחייתן/ל"ג. זכאותה לתוספת/ל"ד. עיון בדברי ה"בית-שמואל"/ל"ה. דברי הטור/ל"ו. דברי הגר"ח פלאג'י/ל"ז. סיכום והחלטות

א. רקע כללי

בפני ביה"ד עומד תיק גירושין קשה, המתנהל זה מספר שנים, כשעיקרו בביה"ד דנן ונופיו מסתעפים אף לבית-המשפט. מדובר במשפחה דתית בעלת שבע נפשות, כזו שלמתבונן מן הצד נראית ככזו החיה חיי-אידיליה, אולם באמת פצועה ומדממת היא תקופה ארוכה, כשהשאלה המרכזית כאן הינה בשל מי הסער הזה. בסיפור נוטלים חלק בטובתם ושלא בטובתם, זוג הורים, ילדים בקונפליקט מתמשך, חמות דומיננטית, שכנות ועוד "אנשים טובים באמצע הדרך". קודם שניגש לפרק את הפאזל לחלקיו נציג את העובדות הרלבנטיות בקצרה. הצדדים נישאו זה לזו בשנת ה'תשס"א (7/6/01), מנישואיהם אלה נולדו להם חמישה ילדים, כאשר הגדול שבהם נולד בתשס"ג (2003), והקטן בתשע"ג  (2013). זמן קצר לאחר נישואיהם עבר הזוג להתגורר באותו בניין בו מתגוררת אמו האלמנה של הבעל, כאשר היא מתגוררת בקומה הששית והם בשביעית. לדברי האשה מעבר זה נעשה לאחר שכנועים רבים מצד הבעל כי בתמורה למעברם בסמיכות לאמו, תלווה היא להם סך של 300,000 ש"ח, לצורך רכישת דירתם, הלוואה שמעולם לא ניתנה. סיפור דומיננטיות אם הבעל בחיי בני הזוג וביצירת המשבר בחיי הנישואין בין הזוג, לטענת האשה, תפס חלק נכבד מהדיונים בביה"ד, ובעדויות העדים, כאשר האשה טוענת, כי האם, אשר לטענתה בילתה זמן רב בביתם, מידי יום, אחראית למשבר, ואילו לטענת הבעל אמו הייתה גורם עוזר ומסייע. לטענת האשה זמן מה לאחר תחילת תקופת המגורים בסמיכות לאם החל הבעל להפגין כלפיה יחס קשה ומזלזל, יחס שהלך והחריף עם השנים וכלל קללות, ביקורת רבה, צעקות, השפלות ועוד. בנוסף לזאת נהג הבעל להענישה בהפסקת שיג ושיח עימה במשך שבועות שלמים, ללא שהאישה יודעת על מה ולמה. האשה, לטענתה, האמינה בקדושת חיי הנישואין וקיוותה כל השנים הללו כי הבעל ייטיב את דרכיו, כבשה צערה בקרבה ולא חלקה אותו עם איש פרט לחברותיה הקרובות. בנוסף לאלימות הנפשית המתוארת לעיל, נקט הבעל, לטענת האשה, באלימות מינית קשה, תוך החפצת האשה, כפייתו עליה בכוח, ושלא כדרך הטבע, דרישת לביצוע אקטים מיניים בהם צפה בסרטי פורנו ואף קיום יחסים בימי נידתה. האשה, לדבריה, התחננה להפסקת מעשים אלו, אך הבעל אנס אותה להם. לדבריה, גם אלימות פיזית הייתה מנת חלקה כדוגמת נשיכות ומשיכות היד. האשה טענה כי הבעל הכריחה לנשק את רגליו, וכי אף נעל את הבית ללא מתן אפשרות לכניסתה אליו בשעת לילה מאוחרת.

האשה, לדבריה, "זכתה" ליחס משפיל אף מאמו של הבעל, קללות איומות שהופנו כלפיה וכלפי הילדים, וניסיון תמידי לסכסך בינה לבין בעלה, ילדיה ושאר בני המשפחה. אולם האשה השיבה לה במטבע אחר ונהגה לטפל בה ולסייע לה. לדברי האשה הבעל נהג לקלל אף את בני משפחתה בפניה ובפני הילדים, סירב לבקרם באופן כמעט תמידי ופעל לריחוקה של האשה ממשפחתה.

לדבריה, הבעל דרש ממנה להפיל את שני ההריונות האחרונים והאישה התנגדה לכך בכל תוקף. האשה שהביאה את כל ילדיה לעולם בניתוחים קיסריים טענה כי הייתה מגן ומשען להם אל מול אלימות פיסית ונפשית מצד אביהם שהופנתה גם כלפיהם, אלימות שעליה דיווחו שרותי הרווחה לבית המשפט לענייני משפחה.

האשה, לטענתה, ניסתה להשיב את שלום הבית על כנו ולשם כך הלכה למטפלים ולרבנים, אך הבעל סרב לכל הצעה לתיקון.

האשה הגישה לביהמ"ש בקשה ליישוב-סכסוך במאי 2015, כשמגמתה בפתיחת תיק זה, לדבריה, ניסתה לנסות עוד דרך של ייעוץ והכוונה מקצועית. אולם לדבריה,  הבעל סרב לשתף פעולה עם יחידת הסיוע והתיק נסגר ללא כל טיפול. גם לאחר-מכן סירב הבעל לכל הצעה מצד האשה ללכת יחד לייעוץ אצל רבנים שונים.

היחיד שבפועל עסק בניסיון להשבת שלום בית ושוחח עם שני בני הזוג בנפרד, הוא כב' הרב ג', רבו של הבעל, שאף העיד לפני ביה"ד ושאתייחס לעדותו בהמשך הדברים.

לטענת האשה הבעל מקיים מערכת קשרים אינטימיים עם אשת-איש, מבלה באתרי הכרויות ובצפייה בפורנו.

מאז יוני 2016 הצדדים גרים בנפרד כאשר הבעל עבר ללא הילדים להתגורר אצל אמו, עד לאחרונה שעזב הבעל את דירת אמו ושכר דירה לעצמו. זמני שהות הקטינים אצל האיש צומצמו השנה בעקבות עובדת סוציאלית לחוק נוער. בפברואר 2019 הוגש לביהמ"ש תסקיר מהרווחה המתאר אלימות התעללות וקריאות גנאי כלפי הילדים. בפברואר 2017 הגישה האשה לביה"ד תביעה לגירושין, כתובה, תוספתה ופיצויים.

הבעל מצידו מכחיש באופן גורף את כל טענות האשה, מכחיש את עדויות השכנות, התומכות בגרסת האשה ותולה אותן בקשירת קשר נגדו, ואף מספק מספר הסברים לטענות שונות שהועלו נגדו, כפי שאתייחס בהמשך בהרחבה.

קודם שאמשיך אציין כי כאמור לעיל האשה טענה על קיום מערכת יחסים של הבעל עם אישה נשואה, בשם גב' ... הבעל הודה כי נהג לשוחח עימה בטלפון ואף נפגש עימה בביתה אחה"צ, אולם רק לצורך קבלת עצות בעניין הליך הדיונים בענייני הגירושין ואף הסכים לזמנה לביה"ד למתן עדות. האשה לא זומנה לעדות ולא הוכח שום דבר בעניין הזה, ובזאת יורד עניין זה מעל סדר פסק-הדין.

//...//

נפסק:

1. ביה"ד קובע מועד לסידור גט ד' בשבט תש"פ (30/1/2020)
2. אם הבעל לא יתן את הגט במועד זה, ביה"ד ידון במועד זה בהרחקות דרבינו תם ודומיהן.
3. ברוב דעות הבעל חייב לאשה לכתובתה ותוספתה ונדונייתה סך 70,000 ₪ והלכה כהרוב.

ניתן ביום י"ג בכסלו התש"פ (11/12/2019).

העתק מתאים למקור

הרב אלון ארביב, המזכיר הראשי

נחתם דיגיטלית ע"י הרב שניאור פרדס בתאריך 11/12/2019 13:05