הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב

דחיית תביעת גירושין ופירוק שיתוף / פד"ר 1180543/3

ב"ה

תיק 1180543/3

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי

התובע:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד שמואל גרוס)

נגד

הנתבעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד עמנואל שרעבי)

הנדון: דחיית תביעת גירושין ופירוק שיתוף

החלטה

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בשנת תשמ"ט, ומנישואין אלה נולדו ששה ילדים, ארבעה נשואים, ועוד שני בנים בגירים שכיום בישיבות.

לצדדים דירת מגורים ברחוב [א'].

בעניינם של הצדדים התקיימו שלשה דיונים (בדיון הראשון יוצג הבעל ע"י טו"ר אבלס), וכן הוגשו סיכומים.

ההליכים וטענות הצדדים

בתאריך כ"ג באלול תשע"ח (3.9.18) תבע הבעל גירושין, וכרך לתביעה את ענייני הרכוש ומזונות האישה. הבעל ציין כי הצדדים מצויים בפרוד למעלה מעשר שנים. בכתב התביעה מציין הבעל כי אף בשנים הקשות, לא הזניח את משפחתו, ודאג לשלם את צרכי הבית, לרבות חשמל, גז, מים, ארנונה. כמו כן היה נוהג לאכול סעודות שבת בחיק המשפחה בדירת הצדדים, אולם ללא לינה.

בכתב התשובה השיבה האישה, שכל תביעת הגירושין הינה עקב רצונו של הבעל לממן את עסקיו ממכירת הבית, כאשר האישה התנגדה שייקח עוד ועוד הלוואות לצורך עסקיו, בדרך של משכנתא על הדירה. האישה מציינת כי הציעה לבעל שיעתיק את פעילות משרדו לדירת הצדדים, על מנת לחסוך בהוצאות. האישה מציינת כי הבעל נהג "לבוא כאורח" לסעודות שבת בחיק המשפחה, הגם שלא היה שותף בטרחה ובהכנה לסעודה, כשהוא ניזון ממשכורתה הדלה של האישה (כעובדת סיעוד או כתופרת מזדמנת).

הבעל מימן חגיגת יום הולדת לאישה לפני למעלה משנה. ביום הולדתה של האישה (בחודש שבט או אדר תשע"ח), הזמין הבעל את ילדיו וקרובי משפחה, למסיבת יום הולדת במסעדה בגבעת שמואל, כשלפני כן שלח לה זר פרחים וברכה מצורפת. במסיבה נשא הבעל דברי ברכה, מהם השתמע על רצונו לפייס את האישה ולשוב עמה לחיי שלום.

יוער כי הבעל מנהל משרד נסיעות המארגן נסיעות בעיקר לאומן באוקראינה, ואף שוהה שם פעמים רבות בשנה, ולדברי האישה, הבעל סיפר לה שיש בבעלותו חדר באומן שבאוקרינה.

בדיון הראשון שהתקיים בתאריך ו' בחשון תשע"ט (15.10.18), הפנה בית הדין את הצדדים לכבוד הראב"ד הגאון הרב נסים בן שמעון שליט"א, שאף חיתן את הצדדים. דא עקא, הבעל התמיד ברצונו בגירושין, כך שכבוד הראב"ד הגר"נ בן שמעון שליט"א לא הצליח להביא את הצדדים לידי שלום.

בדיון שהתקיים בתאריך ה' באדר א' תשע"ט (10.2.19), טען הבעל (שורה 12 ולהלן לפרוטוקול):

"אנו נשואים מעל 30 שנה, לא הסתדרנו מהתחלה, אני לא יושן בבית, עזבתי אותו אחרי 11 שנה, וכששואלים אותי מדוע עד עכשיו לא התגרשתי זה בגלל הילדים שחיכיתי שהם יתחתנו ויסתדרו. חיי האישות שלנו לא היו תקינים. זה לא היה מהלך נישואין של אדם רגיל. חיי אישות לא היו תקינים, היו כאילו קפאו שד. זה לא נעים לדבר על זה. מתוך 100% של חיי אישות, 5% היו. ממש ככה. חיתנו ארבעה ילדים, יש עוד שלשה ילדים גדולים לחתן, ואין שום ברירה אחרת, אי אפשר לחיות בצורה כזו, אפילו שלא הייתי חי בבית [...] לא הסתדרנו בכלל ואי אפשר לחיות ביחד. לא יכול להסתכל עליה ולא להסתכל אליה בעיניים. לפני כעשר שנים היא הייתה בטיפול פסיכיאטרי והיא נטלה כדורים. לא יכולתי להמשיך."

בהמשך טענה האישה (שורה 22 ולהלן מפרוטוקול הדיון):

"שיגיד במה זה התבטא טיפול פסיכיאטרי. הוא החליט שהוא עוזב את הבית, הוא היה מכור לשתייה חריפה, הוא נהנה לעשות את זה מחוץ לבית. אם באמת היינו מסוכסכים, הוא לא היה מגיע לשבתות, הייתי מכבסת לו, מבשלת לו, תשאל אותו מי גידל את הילדים ומי היה כל הזמן בבית. אני דיברתי אתו כל הזמן, הבלגתי, ורק לפני שנה הוא חגג לי יומולדת מפוארת עם המשפחה שלו ושלי, במסעדה בגבעת שמואל. אם באמת היה בינינו סכסוך, אז איך היה ככה? הוא פשוט מכור לטיפה המרה, עשינו קניות וניהלנו חיים, אך אי אפשר לנהל אתו שיחה, הוא השאיר אותי לדאוג לילדים, אנו חיתנו את הילדים, אני כיבסתי לו, גיהצתי לו, אנו עושים קניות יחד, הוא לא עזב וזהו. הוא ניצל את התמימות שלי, ואני גם הייתי אתו. גם כשהוא היה שתוי, אני הייתי במקווה, ואני הלכתי לעשות את מה שצריך לעשות."

בהמשך נקבע מועד לתאריך י"ד באייר תשע"ט (19.5.19) לחקירה נגדית. בתחילה נחקר הבעל על ידי בא כוח האישה. בין השאר הייתה התייחסות של הבעל לעניין רצון האישה שינהל את המשרד מהבית, העובדה כי האישה מכבסת עבורו, וכי אף פעם לא החסירה האישה טבילה, ראה שורה 46 ולהלן מפרוטוקול הדיון:

"בא כוח האישה: תאשר לי שהאישה אפשרה לך לנהל את המשרד מתוך הבית כדי לצמצם עלויות, נכון?

הבעל: היא לא צריכה לאפשר לי. אני יכול לעשות את זה לבד. היא אמרה לי בוא תסגור קיר ותעשה, אני לא רציתי.

בא כוח האישה:  היא הציעה לך את זה או לא?

הבעל: כן. בגלל שהיא יודעת שאני לא יכול לבוא הביתה.

בא כוח האישה: את הכביסה שלך היא הייתה מכבסת?

הבעל: עד לפני שנה, פעם בשבוע הייתי שולח עם הילד חולצה ומכנסים, כן. הייתי מגיע הביתה כי היא ביקשה בשביל החתנים בערב שבת ובשבת בבוקר. 11 שנים לא ישנתי בבית רצוף.

בא כוח האישה: האישה טענה שהיו מקרים שקיימת את מצוות העונה אחרי 5 ימים מהיום שהיא טבלה. נכון?

הבעל: לא. גם מה שהיינו יחד זה כאילו עושים לי טובה. זה דברים ברורים.

בא כוח האישה: אבל היא החסירה פעם אחת טבילה?

הבעל: אמרתי לך. עם זה לא הייתה בעיה."

הבעל נחקר בנושא ההלוואות שנטל בדרך של משכנתא על הדירה, כאשר בא כוח האישה טוען כי מדובר בהלוואות עסקיות, בעוד הבעל טוען שההלוואות ניטלו לצורך נישואי הילדים. הבעל נשאל בעניין חגיגת יום ההולדת שעשה לאישה בשלהי חורף תשע"ח (שורה 99 ולהלן לפרוטוקול):

"בא כוח האישה: חגגת לאשתך יומולדת במסעדה בגבעת שמואל?

הבעל: זה היה לפני שנה ושלושה חודשים. הילדים שילמו הכול.

בא כוח האישה: שם נשאת דברי ברכה לאישה?

הבעל: כן. אחרי 10 שנים שאני לא בבית אמרתי נעשה איזה משהו.

בא כוח האישה: אני שומע שביומולדת לא רק הילדים נכחו אלא אחים משני הצדדים.

הבעל: כן. הזמנתי משפחה משני הצדדים."

בחקירה של בא כוח הבעל את האישה, השיבה האישה בעניין רצונה שהבעל יעבוד מהבית, בנסיבות עזיבתו את הבית, ובעניין יחסי האשות שבין הצדדים (שורה 127 ולהלן לפרוטוקול):

"בא כוח הבעל: עורך הדין שלך שאל את בעלך האם זה נכון שאת הצעת לו משרד בבית, מה הצעת לו חוץ מזה? באת אליו בעוד הצעות?

האישה: ברור. הוא לא אמר ביום אחד אני עוזב את הבית. הוא סובב אותי. היום יש לי נסיעות, בלילה אני לא יהיה בבית, ואני מטבעי אין לי כוח למלחמות, ואני בתמימות לא היה לי מה להגיד, וכל פעם ניסיתי להביא אותו הביתה והוא אמר לי כל הזמן אני אדם מיוחד ה' שומר עלי. ניסיתי כל הזמן למנוע את מה שהוא גורם עכשיו ניסיתי לשמור על שלום הבית.

בא כוח הבעל: אז מתי הבנת סופית שהוא עזב?

האישה: לא היה סופי. כל הזמן היה בי תקווה שהבן אדם התפכח ונחזור להיות יחד. גם כשהוא היה בבית הוא לא היה בבית, אבל אני זרמתי עם מה שיש.

בא כוח הבעל: היו יחסי אישות בעשר שנים אחרונות?

האישה: זה לא היה כך. אולי 8 או 9 שנים.

בא כוח הבעל: הוא הגיע הביתה לאכול?

האישה: היה לו כולסטרול ואני כל הזמן פינקתי אותו.

בא כוח הבעל: אז יש יחסי אישות בכל הזמן הזה?

האישה: היה. ראיתי שזה לא מעניין אותו, הוא אפילו לא ניסה לקרב אותי. בפעמים הראשונות אולי היו. שש שנים אין יחסי אישות.

בא כוח הבעל: ואחרי שהפסיקו יחסי האישות הבנת שזה נגמר?

האישה: תמיד אמרתי לו בוא הביתה, והוא לא נתן תשובות, הלכתי אליו למשרד.

בא כוח הבעל: הצעת לו ייעוץ זוגי?

האישה: בטח."

בעניין התרופות השיבה האישה כי נטלה תרופות בתקופה מסוימת, אך לפני החתונה לא נטלה תרופות, וכי התרופות שנטלה היו רק בתקופת הנישואין.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת דברי הצדדים ובאי כוחם ולאחר העיון, נראה לבית הדין שבנדון שלפנינו אין כל עילה לחייב את האישה בגירושין.

הגם כי במקרים מעין אלו, שהצדדים חיים בפרוד כעשר שנים, בית הדין נוטה להמליץ לכל הפחות לגירושין, במקרה שלפנינו אין מדובר בפרוד מוחלט ובמערכת יחסים עכורה או במציאות של "לנצח תאכל חרב". נראה כי אף לבעל נשאר איזה קשר רגשי כלפי האישה, והראיה – מסיבת יום ההולדת שעשה לאישה במסעדה בגבעת שמואל, בהשתתפות המשפחות משני הצדדים, אך לפני מעט יותר משנה, שלח לה זר פרחים ומכתב ברכה, ואף נשא דברי ברכה לכבוד המאורע – יום הולדת אשתו. דבר זה לא היה נעשה אם לבעל לא היו רגשות חיוביים כלפי האישה. יחס של כבוד וגם הערכה, על התמדתה ומסירותה לענייני המשפחה.

כשאנו שומעים את שני הצדדים ניכר כי ברוך ה' אין כל שנאה בין הצדדים, אין עימות ואין מלחמה. אנו מתרשמים כי הורתה ולידתה של תביעה זו בניסיון של הבעל לפרק את השיתוף במדור הצדדים, להוציא את האישה מהדירה בה היא מתגוררת מזה שנים, למחצית דירה, וזאת כדי להעביר את חלקו בדירה לצורך עסקיו.

מדובר באישה מבוגרת (בת 52), אם לששה ילדים וסבתא ל- 14 נכדים, שכעת תצטרך להצטנף בדירה קטנה, לא תוכל לארח את ילדיה ונכדיה, תוך בדידות. לא רק שהבעל לא יהיה בבית, גם ילדיה ונכדיה לא יוכלו להיות בבית. וכל זאת ללא כל עילה שתפסיד את זכותה למדור שקט ושליו, בפרט בגילה לאחר שלושים שנות נישואים.

כאמור, הגם שבמקרים רבים אנו ממליצים לצדדים להתגרש, ולעיתים אף מחייבים, מאחר ואין להחזיק צד לנישואין בכוח כאשר אין כל סיכוי לשלום בית, בנדון דידן הדבר שונה. האישה מוכנה בלב שלם שהבעל יחזור לשלום. מדובר באישה טובה, העושה רושם כאישה כשרה ויראת שמים, שכל חייה עסקה בגידול המשפחה והבית, והכל בצניעות כשכל כבודה של בת מלך פנימה. לא הלכה בגדולות, וכל רצונה לשמר את המשפחה. אין כל עילה או סיבה שהאישה תפסיד זכות מזכויותיה.

אנו סבורים כי אף הבעל מכיר במעלות אשתו, שאם לא כן לא היה חוגג לה יום הולדת במסעדה, יחד עם בני המשפחה הקרובה, כשהוא נושא דברים בחגיגה זו. לא שמענו את נאום הברכה, אך מותר לנו לתאר. לא קראנו את מכתב הברכה שצורף לזר הפרחים, אך יכולים אנו לדמיין. ומכאן, שעל אף הפרוד הממושך, הרגשות עדיין קיימים, הגם שכיום הבעל ברצונו בחצי הדירה, טוען בנחישות אחרת.

התרשמנו מכנות האישה ומרצונה שהבעל יחזור לבית. היא עשתה, גם במהלך הפרוד, מאמצים לא להגביה להבות. כיבסה ובשלה, ואף הבעל הוזמן לסעוד עם בני המשפחה בסעודות שבת בבית. כל זה מוכיח את רצונה של האישה בשלום. מעטות הן הנשים שהיו מוכנות לנהוג כך בבעל, שעזב את הבית, גר במשרד, נטש את האישה, מסרב לקיים עמה חיי אישות, הגם שהאישה הולכת למקוה דבר חודש בחדשו. והאישה בטובה, הלכה למשרדו לאחר הטבילה במקוה, לקיים מצות עונה.

זכות האישה למדור

אחת מזכויות האישה המוקנות לה עם הנישואין היא המדור. אחת ההלכות היסודיות בעניין מדור האישה היא שהבעל לא רשאי להרע את תנאי המדור אליו התרגלו הצדדים. וכבר אמרו במשנה (כתובות קי, ב):

מוציאין מנוה הרעה לנוה היפה, אבל לא מנוה היפה לנוה הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף לא מנוה רעה לנוה יפה, מפני שהנוה היפה בודק.

וכך פסק הרמב"ם (אישות יג, יח):

"וכשמוציאה ממדינה למדינה או מכפר לכפר באותה הארץ, אינו מוציאה מנוה היפה לנוה הרע ולא מרע ליפה, מפני שהיא צריכה להטפל ולבדוק עצמה יפה בנוה היפה, כדי שלא תהיה בו קלה וכעורה. וכן לא יוציאה ממקום שרובו ישראל למקום שרובו גוים, ובכל מקום מוציאין ממקום שרובו גוים למקום שרובו ישראל".

וכן פסק בשולחן ערוך אבן העזר עה, ב. (ומה שכתב בבית שמואל סימן ע"ה ס"ק י"א בשם מהרש"ל שבעיר אחת אין קפידא מנוה לנוה, עיין באוצר הפוסקים שרבים חלקו על המהרש"ל).

ועיין עוד בפד"ר (כרך ט עמוד ס ולהלן, בהרכב: הגרש"ב ורנר זצ"ל, הגר"ע אזולאי זצ"ל, ויבלח"א הגרח"ג צימבליסט שליט"א) שם נכתב:

"נראים הדברים דכיון שנתנו לבעל נידוניא על מנת להשקיעה בדירה שירכוש הזוג, והבעל אמנם עשה חוזה - עוד לפני הנישואין - על הדירה שברח' ג', הרי שבשעת הנישואין היה פשוט וברור לצדדים שיגורו באותה דירה, ואם כן הרי זה כאילו נישאו על דעת כן שיגורו בדירה שברח' ג', ועכשיו שרוצה שיגורו בדירה שברח' ד' (שאין חולק שהיא גרועה בהרבה מהדירה שברח' ג' והדמים מודיעים: שהדירה ברח' ג' עלתה /ששים אלף/ ל"י, ובד' /שמונת אלפים/ ל"י), הרי זה דומה למי שרוצה להוציא את אשתו מנוה היפה לנוה הרע שאינו יכול להוציאה, כמפורש במשנה שבסוף מס' כתובות. ועיין פסה"ד כרך ח' מעמ' 202 ואילך שהרבה פוסקים סוברים דדין זה שאין מוציאין מנוה היפה לנוה הרע נאמר גם על דירה, שאינו יכול להוציאה לדירה גרועה מזו שגרו בה, והוא הדין בנידוננו אינו יכול להוציאה מהדירה היפה שברחוב ג' אל הדירה הרעה שברחוב ד'."

מבואר שם דככל שגרו בדירה מסוימת, ועל דעת כן נישאו, הרי שאין הבעל יכול להוציא את אשתו מדירה טובה לדירה גרועה יותר. ובנדון דידן הגם שלא בתחילת נישואיהם גרו בדירה זו, בכל אופן יש לראות את זכות האישה במדור היפה, ובאין עילה להפסיד זכויותיה, שהרי בנדון פסה"ד הנ"ל עדיין לא גרו, אלא נתנו להשקיע, אבל לפוסקים שאין להוציא מנוה יפה לנוה רעה, אף אם בתחילה גרו בנוה פחות יפה, וכבר שנים רבות גרים בנוה יפה, הרי שזכות האישה לדור בנוה היפה הנוכחית, ואינו יכול להוציאה לנוה הרעה.

כל זה אם המסגרת הייתה שלום בית. בנדון דידן שהמסגרת הינה גירושין, הרי ככל שאין עילה לגירושין, ודאי שאין הבעל יכול להפסידה זכות מזכויותיה. וכאמור, התרשמנו שמדובר באישה כשרה, צנועה וטובה, שכל מעיינה בגידול המשפחה, וצופיה הליכות ביתה, ילדים ונכדים, זרע ברך ה'.

בפרט שמדור זה של ארבעה חדרים בעיר [ב'], בהחלט יכול להיחשב מדור לפי כבודו ועשרו, כמתחייב מכוח חובת מדור הבעל לאשתו, כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר עג, ד, ועיין שם בחלקת מחוקק ס"ק ג.

לא מצאנו כל עילת גירושין ולכן אי אפשר לחייב את האישה בגירושין, ולהפסיד זכות מזכויותיה, ובכללם זכותה במדור, כפי שדרה בו במהלך עשרים השנים אחרונות. הבעל לא הציג לבית הדין כל עילת גירושין, והתרשמנו מכנות האישה נכונותה ורצונה שהבעל יחזור לבית.

לאור האמור אנו דוחים את תביעת הגירושין.

אמנם אם הבעל יסכים שהאישה תמשיך להתגורר בבית כל ימי חייה, ולא תפסיד את זכותה במדור, בית הדין ינסה לשכנע את האישה להסכים לגירושין, אך ככל שמדובר בגירושין בהן תפסיד האישה את זכויותיה, אנו סבורים כי לקתה מידת הדין והצדק, ויש לדחות את התביעה.

משנדחתה תביעת הגירושין, אין מקום לדון בחלוקת הרכוש בין הצדדים.

כמו כן בנסיבות העניין, הואיל והאישה לא תבעה מזונות, אלא הבעל תבע שנפסוק שלא מגיע לאישה מזונות, ולאמור לעיל, לא הפסידה האישה כל זכות מזכויותיה לפי תנאי כתובה, אמנם לא מצאנו מקום לפסוק מזונות לאישה, אך אנו קובעים שלא הפסידה את זכותה למזונות אישה.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום א' בתמוז התשע"ט (04/07/2019).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד                     הרב יצחק הדאיה                           הרב משה בצרי

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה