הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

עיכוב ביצוע פסק בית הדין הרבני הגדול בעניין 'הוועד הכללי' ו'בית הרב' / פד"ר 884268/1

עקב אורכו הגדול של פסק הדין הבאנו רק את פרק ההוראות כאן. ניתן לקרוא את פסק הדין כולו בקובץ המצורף.

ב"ה

תיק 884268/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא

המבקשים:      1. הוועד הכללי כנסת ישראל

                                 לצדקת רבי מאיר בעל הנס                      (עמותה) (ע"י ב"כ עו"ד רפאל שטוב)

                                    2. הקדשות הוועד הכללי כנסת ישראל

                                 לצדקת רבי מאיר בעל הנס                      (הקדש)                                                                     

נגד

המשיבים:       "וזאת לראיה" מפעלי תרבות ותורה

                             להנצחת והנחלת משנת הראי"ה קוק זצ"ל           (ע"י ב"כ עו"ד דב פרימר)

הנדון: עיכוב ביצוע פסק בית הדין הרבני הגדול בעניין 'הוועד הכללי' ו'בית הרב'

פסק דין

לה. מתן הוראות

נוכח כל האמור עד כה אנו מורים כדלהלן:

1.         אין כיום למי שמונה כנאמן הקדשות הוועד הכללי, הרב אריה דביר, מעמד כנאמן בהקדשות אלה. כמו כן אין כיום נאמנים אחרים להקדשות אלה.

2.         כמו כן אין ולמעשה גם לא היה לעמותת הוועד הכללי מעמד, ודאי שלא מעמד של בעלים או של נאמן, בנכסי הקדשות אלה.

3.         מהאמור נובע כי עו"ד שטוב אינו מוסמך לייצג את הקדשות הוועד הכללי ואינו יכול להגיש בשמם תביעות או הליכים אחרים.

4.         הקדשות הוועד הכללי ובכללם הקדש בית דוד, שלעניינו נוגע ההליך הנוכחי, מנוהלים ויתנהלו (עד למתן החלטה אחרת) על ידי עו"ד רונן מטרי שאותו מינה בית הדין להקדשות כמנהל מיוחד להקדשות הוועד הכללי.

למען הסר ספק נבהיר כי ניהול זה עיקרו פיקוח ובקרה נוכח הליקויים שנמצאו בהתנהלות ההקדשות עד כה ומתן דיווח לבית הדין, הנחיות בדבר פעולות מעשיות אחרות נותן וייתן בית הדין למנהל המיוחד, ואין הוא פועל בפני עצמו (ובכך נבדל הוא מנאמני הקדשות ועל כן יכול הוא לפעול את שהוא מוסמך לפעול – לבדו ולא כחלק מחבר נאמנים המונה שלושה נאמנים לפחות).

5.         בית הדין להקדשות המטפל בהקדשות הועד הכללי ימנה חבר נאמנים שמניין חבריו לא יפחת משלושה, אך עדיף מינוי חבר נאמנים רחב המייצג את כל חלקי הציבור, להקדשות הוועד הכללי ובכלל זה להקדש בית דוד.

בית הדין להקדשות מוסמך כמובן לשקול ולקבוע את מי ימנה, ומוסמך הוא גם לקבוע מתי ימנה את הנאמנים – אם לאחר סיום פעולתו של המנהל המיוחד, או במקביל לפעולתו, ואם כך יחליט – מוסמך הוא להבהיר ולהגדיר את חלוקת התחומים ואת היחסים ושיתוף הפעולה הנדרש בין המנהל המיוחד לבין הנאמנים.

בית הדין להקדשות אף מוסמך כמובן לפצל לעניין זה בין הקדשות שונים השייכים לאשכול הקדשות הוועד הכללי ולמנות לחלקם נאמנים זמניים או קבועים מסוימים ולחלקם – אחרים, לחלקם במועד זה ולחלקם במועד אחר.

6.         המשך דיון בסכסוך שבין הצדדים לגופו יהיה לאחר מינוי נאמנים להקדש בית דוד ולאחר שהללו יגבשו את מדיניותם בעניין ההליך. רצוי שתהיה פנייה מוסכמת של שני הצדדים להשלמת ההליך שהחל בבית הדין לפני שנים רבות, אך בכל מקרה בית הדין יפעל במסגרת סמכותו השיפוטית, שהיא מתן הוראות ניהול לנאמני ההקדשות.

7.         החלטה זו תופץ להרכבי בתי הדין העוסקים בענייני הקדשות, כדי להביא את האמור – ובפרט את האמור בסעיפים 1–3 דלעיל לידיעתם.

8.         המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לרשם העמותות – ותפנה את תשומת ליבו לפרקיה ולסעיפיה הרלוונטיים – כדי שיהיה בידיו המידע ויוצגו לעיניו הממצאים שיאפשרו לו לשקול נקיטת צעדים בנוגע לעמותה עקב תפקודה ואופן מינוי ועד העמותה שכפי הנראה נעשה שלא כחוק.

9.         נוכח התנהלותו הבעייתית מאוד של עו"ד שטוב כפי שתוארה ובוארה בהחלטה זו ובהחלטות קודמות ושגרמה הן להליך משפטי ארוך ומיותר שהטריחה את בית הדין רבות, התנהלות שאנו קובעים כי נעשתה שלא בתום לב, אנו מוצאים לנכון להשית עליו הוצאות משפט אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 30,000 ש"ח.

נבהיר כי מן הדין היה לכאורה להשית על עו"ד שטוב הוצאות לדוגמה, אולם לפנים משורת הדין הסתפקנו בחיוב האמור שהוא בגדר הוצאות משפט ריאליות – ועל דרך ההמעטה בלבד – שנגרמו לאוצר המדינה בהליך זה.

אפשר שהיה מקום לחייב אף בהוצאותיו של הצד שכנגד, אולם לעת עתה אין אנו מוצאים לנכון לעשות כן, ובין השאר משום שיש מקום להמתין בפסיקת הוצאות אלה עד לתוצאתו הסופית של ההליך כולו.

10.       המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו כתלונה ללשכת עורכי הדין כדי שתיתן דעתה על התנהלותו של עו"ד שטוב ותשקול נקיטת צעדים משמעתיים נגדו.

11.       המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה כדי שיבחנו את התנהלותו המתוארת לאורכה של ההחלטה וכפי שסיכמנוה בפרק לג של החלטה זו.

זאת בשל ניסיונו להטעות את בית הדין כאילו הוא מיופה כוחה של עמותת הוועד הכללי בעודו יודע כי מי שייפה את כוחו לא היה מוסמך לכך; פנייתו לרשם העמותות שלא ימציא מסמכים שביקש בית הדין – שכמוהו כניסיון למנוע אדם מלהעיד בהליך שיפוטי; הגשת כתב תביעה בבית דין פרטי (בשם תובעים שהתברר שלא על דעתם הוגשה התביעה) נגד הדיינים כדי שלא יפעלו כפי שהם מחויבים על פי חוק – מעשים שיש בהם לכאורה משום ניסיונות לשיבוש הליכי משפט – להכשלת ההליך השיפוטי ולהבאה לעיוות דין; ניסיון לפגוע במעמד הדיינים ולהחשיד ולבזות את דרכי השפיטה ולהפעיל לחץ פסול על הדיינים שכמוהו גם כאיום שנועד להניעם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי, ובענייננו אף חייב, לעשותו, היינו מלשפוט כדין, והעולה לפיכך גם כדי ניסיון לסחיטה.

13.       ההוראות האופרטיביות בפסק דין זה ניתנות מכוח סמכות השיפוט של בית הדין בענייני הקדשות דתיים.

ניתן ביום ט"ו במרחשוון התש"ף (13.11.2019).

הרב אליעזר איגרא                      הרב א' אהרן כץ                       הרב שלמה שפירא

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה