הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

מינויים פוליטיים

הרב עדו רכניץ
דו"ח מבקר המדינה שֹם במוקד השיח הציבורי את בעיית המינויים הפוליטיים. תופעה זו, מעוררת ברבים סלידה וניצול בידי בעלי הכוח, אולם, האם לתחושה זו יש גם בסיס הלכתי? מאמר זה פורסם ב"פסג זמן", פסגות.

מינויים פוליטיים - הלכה, מוסר ואיכות השלטון

דו"ח מבקר המדינה האחרון שֹם שוב במוקד השיח הציבורי את בעיית המינויים הפוליטיים. תופעה זו, מעוררת ברבים סלידה וניצול בידי בעלי הכוח, אולם, האם לתחושה זו יש גם בסיס הלכתי?

 

תיקון הקהל

בהלכה ישנה השוואה מעניינית בין תקנות הקהל לתקנות חז"ל, כפי שכתב הרשב"א:

דע שכל ציבור וציבור יש להם רשות על יחידיהם, שכל ציבור רשאין לגדור ולתקן בעירם כמו שבית הדין הגדול יכולים לגדור ולתקן על כל ישראל.[1]

להשוואה זו השלכות רבות: הכרעה על פי רוב, דרישות של כשרות אישית מצד מקבלי ההחלטה ועוד ועוד. כך שבאופן כללי ניתן לומר, שדיני המשפט הציבורי נלמדים מדיני בית הדין שמתקן תקנות.

כשם שדיין חייב לחתור לגילוי האמת בזמן דין תורה, כך לגבי תקנות נפסק -

וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם.[2]

כמו כן, כתב הרשב"א שתקנה תקפה רק כאשר היא לתיקון הקהל. משמעות דרישות אלו היא שתקנה ציבורית אינה נתונה לשרירות לבו של מתקן התקנה, אלא שהיא צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים של תועלת לציבור.

לאור זאת, ברור שמינויים פוליטיים של אנשים שאינם בעלי כישורים מתאימים, לתפקידי מפתח בחברות ורשויות ציבורית אינם עולים בקנה אחד עם ההנחיה ההלכתית.

 

שוחד

כיון שישנה השוואה בין החלטות ציבוריות לבין תקנות חז"ל, ההלכה הבאה אינה מפתיעה:

ולאו דווקא דיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור, אף שאין דיניהם דין תורה ואסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד.[3]

כשם שאסור לדיין לקבל שוחד, כך אסור למי שמשתתף בהחלטה ציבורית, בין כבוחר ובין כנבחר לתת או לקבל שוחד. 

מכאן, שתופעת המינויים הפוליטיים חמורה במיוחד, כיון שבמקרים רבים המינוי הוא בעצם שוחד למי שבחר את הממנה. במילים אחרות, כאשר שֹר, שנבחר לתפקידו על ידי מרכז המפלגה, ממנה חבר מרכז שתמך בו - הוא נותן לו בעצם "שוחד מאוחר". דבר זה אסור לחלוטין מבחינה הלכתית:

וראה דבר גדול שהשמיעו רבינו (=הרא"ש) דשוחד מאוחר אסור אף בדבר שאינו דין תורה, אלא דרך קנס בעלמא... כתבתי זה, להורות לנתמנים על הציבור, אף על פי שאין דיניהם דין תורה, ולא נתקבלו על כך, אפילו הכא יזהרו מלקבל מתנות על דיניהם.[4]

במקרים אחרים, המינוי הוא "שוחד מוקדם", לקראת ההצבעות הבאות, וכשם שאסור לתת לדיין "שוחד מוקדם", כך אסור לתת לבוחר.

 

מוסר ואיכות השלטון

העובדה שהתופעות האמורות מעוגנות בהלכה אינה מפתיעה, ויש בה כדי להמחיש את חומרת המעשה. אולם, גם במקרים חמורים פחות, ברורה לכל ההשחתה הנוראה של מנהיגי הציבור שמחזקים את מעמדם האישי על ידי חלוקה של נכסי הציבור.

מעבר לכך, יוצא ממסדרונות השלטון מסר ברור לכלל הציבור: שחיתות אישית וניצול כספי ציבור לצרכים אישיים הם נורמה מקובלת. בבחינת מה שנאמר לגבי תקופת השופטים:

ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: 'ויהי בימי שפוט השופטים'? דור ששופט את שופטיו, אומר לו (=השופט): טול קיסם מבין שיניך, אומר לו (=הנשפט): טול קורה מבין עיניך; אמר לו: 'כספך היה לסיגים', אמר לו: 'סבאך מהול במים'.[5]

השפעה מרכזית נוספת של התופעה היא על מרכזי המפלגות. ההיקף המדהים של ההטבות להם זוכה חבר מרכז מפלגה, הופך תפקיד זה לג'וב ששכרו בצדו. כיון שכך מתמלאים מרכזי המפלגות בבעלי אינטרסים אישיים, שניתן לקנות את אצבעם בנזיד עדשים. זאת, מלבד ההשפעה שיש לכך על איכות האנשים שנבחרים על ידי אותם חברי מרכז.

לפיכך, יש לחוקק חוק שימנע מחבר מרכז להתמנות לכל תפקיד ציבורי בכיר במשך 4 שנים לאחר סיום הכהונה במרכז המפלגה. חוק כזה יטהר את מרכזי המפלגות מבעלי האינטרסים האישיים, ויאפשר לאנשים ש"תיקון הקהל" לנגד עיניהם להצטרף למעגלי ההשפעה על השלטון. 

 

[1] שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, רפ.

  [2] שו"ע חו"מ ב, א.

[3] ערוך השולחן, חו"מ ט, א.

[4] פלפולא חריפתא, אות ש, על הרא"ש (שם ג, יז). דבריו הובאו בפת"ש חו"מ לד, כז.

[5] בבא בתרא טו, ב.