הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

***הטחת דברים קשים כעילה לגירושין

הרב צבי יהודה בן יעקב, הרב משה בצרי, הרב רפאל זאב גלב ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
בני זוג נישאו. כעבור זמן הבעל קרס מבחינה כלכלית באשמתו. המשפחה ככלל והאישה בפרט עמדה בפני תקופה קשה ביותר, והוריה עזרו להם. כעבור זמן הבעל בא בתביעת גירושין. הבעל טוען כי יש לפטור אותו מתשלום תוספת הכתובה, כיוון שהאישה הטיחה בו דברים קשים בדוא"ל. בית הדין דחה את הטענה, כי ראה בה תגובה טבעית שנאמרה בשעת מצוקה גדולה של האישה, ולכן אין בהם כדי עילה לפטור מתשלום כתובה. בגין מצבו של הבעל בית הדין חייבו רק בחצי מהסכום, ופרס את התשלומים לעשר שנים

ב"ה

תיק ‏ 1117049/5

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב משה בצרי, הרב רפאל זאב גלב

התובע:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד קרן לגזיאל)

נגד

הנתבעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד משה שפירא)

הנדון: ראיית הטחת דברים קשים בהקשרם שאינו רצון בגירושין ואינו עילה לפטור מכתובה  

פסק דין

הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל ביום ד' בתמוז תשנ"ח (28.6.98), ולהם שני ילדים: הבת [...] (ילידת תשס"ה – 2005) והבן [...] (יליד תשס"ז – 2007). את תביעת הגירושין הכרוכה הגיש הבעל בתאריך י' באדר תשע"ז (8.3.17). הצדדים התגרשו זה מזה כדת משה וישראל בתאריך י"ב באייר תשע"ז (8.5.17), בהסכמה ששאר העניינים יידונו לאחר הגט.

בעניין מזונות הקטינים פסק בית הדין ביום הגירושין מזונות זמניים:

א. האב ישלם לידי האם סכום של 2,500 ש"ח לחודש בעבור מזונות שני הקטינים (1,250 ש"ח לילד), וזאת החל מחודש מאי 2017. סכום זה ישולם בתחילת כל חודש, ולא יאוחר מהעשירי לחודש.

ב. בנוסף ישלם האב סכום של 1,000 ש"ח לחודש בעבור מדור הקטינים. סכום זה כולל גם את החלק היחסי בהוצאות המדור – חשמל, מים, ארנונה, ועד בית וכו'.

הסכום הנ"ל מותנה בכך שהאם תשכור דירה נפרדת.

כל עוד מתגוררת האם אצל הוריה, יעמדו דמי המדור שישלם האב לידי האם על סך של 500 ש"ח לחודש.

ג. האמור לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ויתעדכן בהתאם אחת לשישה חדשים.

ד. בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך או בריאות חריגות. בכללן, שיעורים פרטיים (בהמלצת המוסד החינוכי), חוג אחד (לכל ילד), רפואת שיניים וכל הוצאה רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות, ויש עליה המלצה וחוות דעת של מומחה.

ה. החלטה זו היא עד להחלטה אחרת של בית הדין. אם לא תינתן החלטה אחרת, ישולם הסכום האמור עד הגיע כל אחד הקטינים לגיל שמונה־עשרה (בהתאמה). לאחר גיל שמונה־עשרה ישולם שליש מהסכום הנ"ל (בהתאמה), עד הגיע הקטין לגיל עשרים ואחד או שחרורו מהצבא – המוקדם ביניהם.

בית הדין סבור כי אין לשנות את גובה המזונות, אך בכפוף לאמור להלן במסקנת פסק הדין.

בעניין הסדרי השהות התקבל תסקיר משרותי הרווחה וניתנה החלטה. כמו כן נשלחו בקשות ותגובות חדשות לטיפול שירותי הרווחה.

הנושא שנותר להכרעה הוא עניין הרכוש והכתובה. התקיימו שני דיונים: בתאריך י"ב בתמוז התשע"ז (6.7.17) ובתאריך ג' במרחשוון התשע"ח (23.10.17).

התברר כי לצדדים אין רכוש משותף. עקב קריסה כלכלית של הבעל, נמכרה הדירה המשותפת, ומתמורתה כוסו חובות. הבעל הואשם (בהליך משמעתי בלשכת עורכי הדין) בגניבת כספי לקוחות, רישיונו נשלל למשך חמש שנים והוטל עליו קנס כספי. מכל כספי המשפחה ומכל אשר נרכש ונצבר לא נותר דבר, לטענת האישה – הוריה הם אשר עזרו לפרנסת המשפחה, ואף הבעל הודה בכך (ראה להלן).

כל אשר נותר לנו לדון בו הוא עניין הכתובה. סכום תוספת הכתובה שעליה התחייב הבעל (לפני כעשרים שנה) הוא 360,000 ש"ח.

הבעל טוען שהאישה אינה זכאית לכתובה. הוא העלה בבית הדין דברים קשים שכתבה עליו האישה בדוא"ל, כפי שפורט בכתבי התביעה וכפי שעלה בדיון שהתקיים. בית הדין התרשם שדברים אלה נכתבו מתוך כאב של האישה, לאחר שהבעל הביע את רצונו בגירושין ובפירוק המשפחה. מדובר באישה שעברה חיים לא קלים (בלשון המעטה), במיוחד מהבחינה הכלכלית, עת קרס הבעל כלכלית, והיא שנשאה בעול. די אם נצטט את אשר אמרה האישה בדיון (פרוטוקול הדיון האחרון, שורה 219 ולהלן):

[...] עמדתי בחושך עם תינוקות [...] גובים שדופקים לי בבית, בחורף בלי חימום, ואני מתקשרת לבעלי, ואז אני מדברת עם אימא שלי והיא משלמת את החובות ואז הכול מסתדר.

האישה ראתה בהתנהגותו של הבעל וברצונו בגירושין משום כפיות טובה על השנים שבהן נטלה על עצמה, היא ומשפחתה, את העול הכלכלי, שנים שבהן נפגע כבודה, והיא נאלצה לחיות חיי צער.

על העזרה הכלכלית של הורי האישה, אפשר ללמוד מדברי הבעל (פרוטוקול הדיון הנ"ל שורה 252 ולהלן):

היינו מאוד ממוקדים בהבאת ילדים. הבת נולדה ב־2005. רצינו להקים משפחה אבל ברגע שהייתה נפילה כלכלית לא זכיתי לכתף חמה. אני איבדתי דירה, אני איבדתי את המקצוע שלי, אני איבדתי משרה באוניברסיטה. מעבר לזה אמרו לי שאני איבדתי את הכסף בהימורים [...] היא יודעת שהייתי מסור [...] הם השתלטו לי על החיים, כביכול בגלל העזרה הכלכלית שלהם הפכתי לעבד נרצע.

האישה ראתה ברצונו של הבעל בגירושין כפיות טובה על השנים שבהן סבלה את הנטל הכלכלי המשפיל, כשלאחר שמצבם הכלכלי השתפר, חרב עליה עולמה עת בא הבעל בתביעת גירושין, ומכאן הדברים שנכתבו, לדעתנו, מתוך כאב וצער. הם נכתבו בשעות של לפנות בוקר וניכר שהאישה לא ישנה בלילות עקב המחשבות על הפרדה והגירושין. מכאן שאין לראות בדברים סיבה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה.

רצונה של האישה בשלמות המשפחה בא לידי ביטוי בטיול משפחתי, עם הבעל, שארגנה האישה ל[...] במימון הוריה. לטיול צירפה את הבעל, הגם שהיה זה לאחר שכבר הודיע לה על רצונו בפרדה, וזאת במטרה לשמור על שלמות המשפחה.

אין ספק שהצדדים חיו במתח רב, שייתכן שבא לידי ביטוי אף בעניין יחסי האישות ואף ביחסים עם הורי הבעל. אך להבנתנו מתח זה נבע בעיקר מהבעיות הכלכליות שבהן האשמה מוטלת לפתחו של הבעל.

לאור האמור אין ספק שהאישה זכאית לכתובה. לא מצאנו ולו טעם אחד למנוע מהאישה את הזכות לקבל את כתובתה. היא ראויה לה בדין לאור מסכת החיים שעברה. עם זאת סבור בית הדין שיש להתחשב במצבו הכלכלי של הבעל ולתת אפשרות לשיקום מחדש של חייו הכלכליים. דעתנו היא שיש להסתפק בנדון שלפנינו בתשלום של מחצית מסכום הכתובה, שישולם בתשלומים במשך עשר שנים.

לאור האמור לעיל אנו פוסקים כי הבעל ישלם לאישה סכום של 1,500 ש"ח לחודש, החל מחודש מאי למשך עשר שנים [...]

הסכום האמור צמוד למדד ויעודכן אחת לשנה.

סכום זה יצטרף לסכום החיוב במזונות הילדים שפסק בית הדין בתאריך י"ב באייר תשע"ז (8.5.17), ודינו כדין חיוב מזונות הילדים.

ניתן ביום כ' בטבת התשע"ח (7.1.2018).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד                   הרב משה בצרי                         הרב רפאל זאב גלב

 

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה