הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

איסור אשה על אדם שלן בביתה בעודה נשואה לבעלה הקודם, ואף סייע לה בדמי שכירות / פד"ר 1171938/1

הרב יצחק אושינסקי, הרב דוד גרוזמן, הרב אברהם דב זרביב ( בית הדין הרבני האזורי חיפה)
אשה מבקשת להנשא, ואף קבעה תאריך הממשמש ובא. האשה, בעודה נשואה לבעלה הקודם, שכרה דירה יחד עם אדם אחר. חוקר פרטי היה שם שני לילות, ובשניהם האיש נכנס לבית בערב ויצא בבקר. משום כך, נרשם בפסק הדין שבידה שנישואיה לנטען צריכים בירור. האיש והאשה טוענים שהאיש אמנם ישן בדירה, אך גם ילדיה של האשה ישנו שם, וכי לא עשו מעשי איסור. עם זאת, נמצאו סתירות בין גרסת האיש לגרסת האשה. בית הדין אסר על האיש לשאת את האשה.

ב"ה

תיק 1171938/1

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיינים:

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב דוד גרוזמן, הרב אברהם דב זרביב

המבקשת:            פלונית

הנדון: איסור נישואין לנטען על אשת איש – ב'רגליים לדבר' ובחשד

פסק דין

לפנינו בקשה להיתר נישואין.

במעשה בית דין מיום ב' במרחשוון תשע"ח (22.10.17) נאמר:

[...] ומותרת האשה להינשא לעלמא לבר מכהן לאחר צ"ב יום. האשה אסורה לחזור לבעלה ואם תרצה להינשא למר [ע'] צריכה בירור בבית הדין.

כיום, מבקשת האישה להינשא למר [ע'].

נזכיר את האמור בהחלטות קודמות שבתיקים.

ראשית נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ה בתשרי תשע"ח (15.10.17) (מתוך תיק הגירושין):

בדו"ח יח"ס מיום ג' באדר תשע"ז (1.3.17) נאמר כי האישה נחושה להתגרש, והבעל רוצה שלום בית. ומסכמת עו"ס יחידת הסיוע כי באין מוטיבציה הדדית לשיקום מערכת היחסים, אין מקום לשלום בית.

כיום האישה עומדת על תביעתה להתגרש. הבעל מגיב: "גם אני רוצה להתגרש כי גיליתי שהיא חיה עם מישהו, יש לי הוכחה לזה, וזה פגע בי."

טוען בא כוח האישה: לאישה תביעת כתובה.

הבעל מפרט: שמו [ע']. הם מכירים מ[...] יש לי תמונות וסרט. גם הסכם שכירות שהם שכרו דירה יחד.

האישה מגיבה:

אני מכירה את [ע']. למדנו יחד ב[...] מטרתו הייתה לבוא לעזור לי, הוא חתם לי על הסכם שכירות כי בעל הדירה לא הסכימה להשכיר לאם חד־הורית. הוא רצה גיבוי לתשלום השכירות. הוא רווק ועוזר לא רק לי. הבעל שם לי מצלמה מול מדרגות הבית, ו[ע'] טיפל לי בגינת הבית. הבעל שולח גברים שיתקשרו אלי ושייפתו אותי. הוא ביקש ממני מצב של זנות.

בית הדין מציע כי נדון בכתובה טרם הגט, ובא כוח האישה מגיב: "עדיף לשלוח אותם לגירושין עתה, ולאחר מכן נדון בכתובה. גם הצד השני מסכים לכך."

מגיבה באת כוח הבעל:

האישה היא זו שתבעה גירושין והיא צריכה להוכיח שהיא זכאית לכתובה. יש לנו ראיות, כולל תאריכים, שהיו לאישה קשרים עם גברים זרים. נזמין אותם – [ר'] ו[ש'], יש התכתבויות. הייתה עלילת שווא על אלימות, התיקים נסגרו, והם שבו לחיות יחד. בבית משפט היא הגישה הסכם מזויף, וחתמה את חתימתו של [ע']. שמנו מצלמה, ויש דו"ח חוקר. [ע'] מתגורר שם, נכנס בלילה ויוצא בבוקר.

בית הדין מבהיר לתובעת ובא כוחה כי אם יתברר כי אכן ראיות הבעל הן כטענתו, ואין עילה לתביעת הכתובה, ישקול בית הדין בחיוב פסיקת הוצאות משפט נגד התובעת בגין תביעת סרק.

בא כוח האישה טוען כי האישה תגיב על כך בתוך עשרה ימים.

לאחר מכן טוען בא כוח האישה כי האישה אינה זקוקה לעשרה ימים וכי היא מבקשת להתגרש עכשיו והיא מבינה את האמור לעיל כי אם יימצא כראיות הבעל ויוכח שהיא לא זכאית לכתובתה, הרי שייפסקו נגדה הוצאות משפט.

אף הבעל מסכים להתגרש עכשיו.

ובכן, בית הדין מאשר את הסכמת הצדדים להתגרש.

יש לפתוח תיק לסידור גט.

ייקבע מועד הוכחות לתביעת הכתובה בהתאם להתראה האמורה מעלה.

במעשה בית הדין יירשם כי אם האישה תרצה להינשא למר [ע'], הדבר טעון בירור (וייתכן שהדבר יתברר בדיון הכתובה, ככל שיתקיים).

כן נזכיר את האמור בהחלטת בית הדין מיום י"ד בטבת תשע"ח (1.1.18) (תביעת כתובה):

כיום טענה באת כוח הנתבע: יש חוקר בחוץ.

הוכנס החוקר, מר [ש'], והצהיר: "אני עשיתי את המעקב, עם עוד אחר. הבן שלי שלח אותי לעבודה, הייתי בהתקנת המצלמה, קראנו את התמונות והורדנו אותן."

בית הדין עיין בדו"ח החוקר ומצא כי היה לילה שלם שבו היה הנטען מר [ע'] בביתה של התובעת קודם הגט (בלילה של י"ז באב תשע"ז – 9.8.2017) וכן בפעם נוספת – הנטען הנ"ל נכנס לביתה בשעה 1.15 לפנות בוקר ויצא בשעה 9.45 בבוקר (בלילה של י"ט באב תשע"ז – 11.8.2017).

בית הדין תחקר את התובעת על אודות כך.

ראשית הראה בית הדין לתובעת את תמונות הנטען בדו"ח החקירה, והיא אישרה כי כל התמונות שהוצגו לה מתוך הדו"ח הן אכן של מר [ע'].

התובעת הגיבה לשאלות בית הדין:

אכן הוא היה בלילה שבין 9.8.17 לבין 10.8.17 אצלי בבית. לא היה כלום בתוך הבית, הייתי עם הילדים שלי. לא יודעת מה [ע'] עשה בלילה ההוא, אני ישנתי עם הילדים על שקי שינה. הוא בא לעזור לי בגינה. הוא בכלל גר ב[...]

אני גרה בקומה שנייה. יש לנו גינה. [ע'] הוא מנהל אחזקה בעיריית [...] אני מכירה אותו. למדנו יחד ב[...] נפגשנו בפגישת מחזור, שם ספרתי לו על מצבי הקשה. [ע'] נשאר רווק. התחלנו לדבר, הוא ביקש שאכיר לו מישהי, הסכמתי וסיפרתי שיש לי בעיה שאין מי שישכור איתי את הבית כערב. הוא הסכים להוסיף את שמו כערב, בתנאי שהבעל לא ידע וכן שלא יעזור לי בשכירות.

הוא ראה שהגינה מוזנחת ומטונפת, בעלת הדירה לא הסכימה להשקיע, והוא הציע לעזור לי. על הציוד אני שילמתי, אך הוא לא הסכים לקחת כסף על העבודה. כאב לו עליי איך שבעלי התנהג אליי ככה, לכן הוא הסכים לעשות לי עבודה זו בחינם.

אז גם הייתה לו בת זוג ולמרות זאת הוא חיפש שידוך. הוא רצה מישהי מאזור תל אביב.

וכן הגיבה באשר למועד אחר שבו נכנס הנטען לביתה: "אכן ביום שישי הוא נכנס בשעה 1.15 בבוקר לבית שלי כי הוא היה עסוק בגינה. אכן הכניסה לגינה היא מהפתח של הדירה."

בשלב זה, בהסכמת שני הצדדים, שוחח בית הדין בנפרד עם כל אחד מהצדדים, בניסיון להגעה להסכמה בנסיבות שלפנינו.

וזו ההסכמה שהושגה לבסוף:

א. תביעת הכתובה תימחק ותידחה, ללא פסיקת הוצאות.

ב. התובעת תשלם לנתבע סך 800 ש''ח לאלתר, בגין חוב אחר שאינו קשור לתביעת הכתובה.

הנתבע התנה את הוויתור שלו על פסיקת הוצאות משפט באמור בסעיף ב' הנ"ל (לטענתו, הוטל עיקול עליו בגין חוב זה).

בית הדין מאשר הסכמה זו בתוקף של פסק דין.

לאור האמור, תביעת הכתובה נדחית והתיק ייסגר.

עוד נאמר במסגרת ההחלטה הנ"ל:

בנוסף, לאור הממצאים שהוצגו לעיל, כאשר העובדות מוסכמות ואין חולק עליהן, כפי האמור, ובהמשך לאמור בהחלטת בית הדין הקודמת המצוטטת מעלה, בית הדין מודיע לצדדים (בהתאם להנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, לעניין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד, התשע"ה – 2015 ובג"ץ 5676/12) כי במעשה בית הדין יירשם כי הבירור בשאלת איסורה של התובעת למר [ע'] יתקיים אם התובעת תרצה להינשא לו. עד אז תירשם התובעת ברשימת "טעוני בירור". כן יירשם במעשה בית הדין כי האישה לא תוכל להינשא לבעל בשנית (מחמת "שוויא אנפשיה" של הבעל שאשתו זינתה עם אחר טרם הגט).

כן נזכיר את האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ט באייר תשע"ח (14.5.18) (בתיק זה להיתר נישואין):

כאמור, כיום, מבקשת האישה להינשא למר [ע'].

המבקשת טוענת:

הגרוש ביקש שאהיה אסורה על הבעל ועל האיש שהיה לי קשר איתו. חשבתי לחזור לבעלי אף שביקשתי להתגרש, אך הגיעו מים עד נפש. הבעל הודה לי בטלפון שלא בגדתי, והוא ידע שיש לי קשר עם [ע']. הוא רק רצה שלא אנשא לו, וזו הנקמה שלו בי.

אני רוצה היום להינשא ל[ע'], שנינו באנו מבית חרדי. יש לנו תאריך לחתונה ליום כ"ד בסיוון תשע"ח (7.6.18).

[ע'] יכול לבוא לדיון. למרות החוקר הפרטי שהיה, לא היה לי משהו עם [ע'], לא היה לנו קשר רומנטי, רק קשר שהוא עזר עם הילדים שלי. הוא עובד ברווחה ב[...] ועזר לי. לא היה לי אף פעם עניין לפתח קשר עם גבר אחר. 

ובכן, ייקבע מועד נוסף לדיון לשם שמיעת עמדת הנטען, מר [ע'], והוא יוזמן לדיון נוסף בנוכחות המבקשת.

למבקשת מועד חתונה עם מר [ע'] ליום כ"ד בסיוון תשע"ח (7.6.18). ברם, לאור ההליך המתנהל שבו עדיין לא נתנה החלטה ולא נשמעה עדיין עמדת מר [ע'], בית הדין ממליץ למבקשת להשהות את ההכנות לחתונה עד לקבלת החלטה סופית בתיק.

ובכן, לדיון היום הופיע אף מר [ע']. בית הדין אִפשר לו להביע דעתו בסוגיה הנדונה, ואלו דבריו:

לא היה ולא נברא, מה שטוענים שהיה מגע – לא היה ולא נברא. הילדים היו על הרצפה וניסיתי לעזור. כן ניסיתי לעשות ביניהם שלום בית. הסכמתי להיות ערב כי מדובר בילדים. עזרתי גם לגרושים, להרבה זוגות, נולדתי כדתי ואני מאמין בבורא עולם. אישה נשואה זה לכף הקלע. לפני שהיא התגרשה היא בקשה ממני עזרה והלכתי לראות בבוקר, היא הייתה צריכה שיפוץ בבית, ואני עשיתי לה שיפוץ עם אחיין שלה. התחלתי מהצוהרים ונסחבתי לערב בעבודות צבע. אני גייסתי מיטות לילדים. לא היה שום מגע ושום כלום. רק פעם אחת נשארתי שם בלילה. הייתי עם האחיין שלה. 

מר [ע'] הצהיר כי אין לו מה להוסיף מלבד הדברים הנ"ל שטען בפני בית הדין.

בשלב זה ביקש מר [ע'] לצאת מאולם הדיונים, והמבקשת המשיכה וטענה: "לא הייתי קובעת תאריך אם הייתי יודעת שיהיה לי הבירור. אני יתומה ולא רוצה לעמוד במצב לא נעים, אך כבר קבעתי תאריך לחתונה."

באשר לכך נעיר כי בית הדין אמר בהחלטותיו לא אחת כי הבירור בשאלת איסורה של התובעת להינשא למר [ע'] יתקיים אם המבקשת תרצה להינשא לו, ועד אז תירשם המבקשת ברשימת "טעוני בירור". מבחינת בית הדין, המבקשת לא הייתה אמורה לקבוע מועד לחתונתה טרם הבירור הנ"ל, כל פעולה אחרת שלה באשר לכך היא על אחריותה בלבד.

עד כאן עיקרי טענות המבקשת בסוגיה זו והשתלשלות העניינים בתיק, כולל שמיעת עמדתו של הנטען.

לאחר העיון, בית הדין מחליט שלא לאשר את בקשת התובעת להתיר לה להינשא לנטען, ומחליט לאסור על המבקשת להינשא למר [ע']. 

ונבאר.

ראשית, ראו האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ה בתשרי תשע"ח (15.10.17):

האישה מגיבה:

אני מכירה את [ע']. למדנו יחד ב[...] מטרתו הייתה לבוא לעזור לי, הוא חתם לי על הסכם שכירות כי בעל הדירה לא הסכימה להשכיר לאם חד־הורית.

אם כך, הנטען חתם לה (כנראה כערב) על הסכם השכירות – מה שכבר מעורר חשד על קשר ביניהם.

בנוסף לכך, ראו האמור בהחלטת בית הדין מיום י"ד בטבת תשע"ח (1.1.18):

בית הדין עיין בדו"ח החוקר ומצא כי היה לילה שלם שבו היה הנטען מר [ע'] בביתה של התובעת קודם הגט (בלילה של י"ז באב תשע"ז – 9.8.17) וכן בפעם נוספת – הנטען הנ"ל נכנס לביתה בשעה 1.15 לפנות בוקר ויצא בשעה 9.45 בבוקר (בלילה של י"ט באב תשע"ז – 11.8.2017).

בית הדין תחקר את התובעת על אודות כך.

ראשית הראה בית הדין לתובעת את תמונות הנטען בדו"ח החקירה, והיא אישרה כי כל התמונות שהוצגו לה מתוך הדו"ח הן אכן של מר [ע'].

התובעת הגיבה לשאלות בית הדין:

אכן הוא היה בלילה שבין 9.8.17 לבין 10.8.17 אצלי בבית. לא היה כלום בתוך הבית, הייתי עם הילדים שלי. לא יודעת מה [ע'] עשה בלילה ההוא, אני ישנתי עם הילדים על שקי שינה. הוא בא לעזור לי בגינה. הוא בכלל גר ב[...]

אני גרה בקומה שנייה. יש לנו גינה. [ע'] הוא מנהל אחזקה בעיריית [...]

אני מכירה אותו. למדנו יחד ב[...] נפגשנו בפגישת מחזור, שם ספרתי לו על מצבי הקשה. [ע'] נשאר רווק. התחלנו לדבר, הוא ביקש שאכיר לו מישהי, הסכמתי וסיפרתי שיש לי בעיה שאין מי שישכור איתי את הבית כערב. הוא הסכים להוסיף את שמו כערב, בתנאי שהבעל לא ידע וכן שלא יעזור לי בשכירות.

הוא ראה שהגינה מוזנחת ומטונפת, בעלת הדירה לא הסכימה להשקיע, והוא הציע לעזור לי. על הציוד אני שילמתי, אך הוא לא הסכים לקחת כסף על העבודה. כאב לו עליי איך שבעלי התנהג אליי ככה, לכן הוא הסכים לעשות לי עבודה זו בחינם.

אז גם הייתה לו בת זוג ולמרות זאת הוא חיפש שידוך. הוא רצה מישהי מאזור תל אביב.

וכן הגיבה באשר למועד אחר שבו נכנס הנטען לביתה: "אכן ביום שישי הוא נכנס בשעה 1.15 בבוקר לבית שלי כי הוא היה עסוק בגינה. אכן הכניסה לגינה היא מהפתח של הדירה."

כך בדיון שהתקיים לא היה חולק בפן העובדתי על הנתונים האמורים מעלה כי הנטען שהה בביתה של המבקשת לפחות שני לילות, והדבר מצביע על קשר זוגי ואישי שבין הצדדים. אף נעיר כי לדברי מר [ע'] בפנינו כיום, הוא שהה בבתה של התובעת רק לילה אחד, וטענה זו סותרת לדו"ח החוקר שאותו לא הכחישה המבקשת בדיון הנ"ל.

בית הדין דוחה את טענות המבקשת והנטען כי שהותו של הנטען בביתה של התובעת הייתה לצרכים אחרים ולא לצורכי קשר אישי. טענות אלו אינן מתקבלות על הדעת, וזאת מלבד הסתירה בדבריהם:

מר [ע'] טען בפנינו שבלילות שבהם היה בביתה הוא שיפץ, סייד וצבע את הדירה, והיא עצמה טענה בדיון כי הוא בא לעזור בטיפוח הגינה כאמור לעיל...

בנוסף לכך, המבקשת לא טענה בכל שלב כי מר [ע'] היה בדירתה בלילות עם האחיין שלה, ואילו מר [ע'] כן טען כן.

כך אין ספק מתוך שינויי הגרסאות שלהם כי הם מנסים להסתיר את האמת.

בנוסף לכך, כידוע, בהלכה אין צורך בעדות ברורה על זנות כדי לאסור לנטען להינשא עם האישה שנחשד עליה, ונביא מקורות לכך:

א. ראה חלקת מחוקק (אבן העזר סימן יא ס"ק ד) וכן בבית שמואל (שם ס"ק ז) שאפילו מחמת לעז בעלמא או קול בעלמא, לא יכנוס הנטען.

ב. עיין ברמ"א (אבן העזר סימן קלז סעיף א) שבדבריו נאמר "ואם חושדה מאדם, יאמר לבית הדין, והם ימחו בידם שלא ישאו זה את זה". כך: די בחשד כדי שבית הדין ימנעו מהנטען להינשא לאישה שעליה נחשד.

העולה מכל האמור הוא שאין ספק שבנידון דנן, דהווי יותר מסתם לעז וחשד אלא ניכר הדבר כי המבקשת הייתה עם מר [ע'] בקשר אישי עוד טרם גירושיה, אין מקום להתיר להם להינשא זה לזו מדין איסור לבועל ולנטען האמור בשולחן ערוך (אבן העזר סימן יא).

משכך קובע בית הדין כי המבקשת [פלונית] שפרטיה מעלה, אסורה להינשא למר [ע'].

העתק החלטה זו יועבר להנהלת בתי הדין, בבקשה לרישום מתאים כנ"ל.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ד בסיוון התשע"ח (28.5.2018).

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד   הרב דוד גרוזמן      הרב אברהם דב זרביב