הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

חלוקת שותפות במסגרת בוררות עסקית / ארץ חמדה גזית 78033

shutterstock

shutterstock

הרב עדו רכניץ ( ארץ חמדה גזית - ירושלים)
פסק דין של בוררות עסקית בפני דיין יחיד העוסק בחלוקת שותפות של עסק לממכר בשר. בפסק הדין נבחן שווי העסק, ועיסקאות שנעשו במהלך השנים. הדיין נסמך בשאלה המרכזית על הערכת מומחה מטעם בית הדין, וכן על ניתוח הסמכות הצדדים במהלך שנות הפעלת העסק.

בס"ד, ‏י' סיון תשע"ח

‏24 מאי 2018

תיק 78033

פסק דין

בעניין שבין        

התובע

שותף א'

הנתבע

שותף ב'

 

א.    רקע

הצדדים הקימו ביחד עסק לממכר מוצרי בשר שמפעיל חנות (להלן 'העסק'(. כעת הצדדים החליטו להיפרד, כאשר הנתבע יירכוש את חלקו של התובע בעסק. הצדדים פנו לבית הדין במסלול של בוררות עסקית בפני דיין יחיד ללא אפשרות ערעור (פרו' 1 עמ' 1). כיוון שמדובר בבוררות עסקית אסקור בקצרה את נקודות המחלוקת ואנמק בקצרה את הכרעתי.

העובדות המוסכמות הן שהצדדים החלו לפעול ביחד לשיווק מוצרי בשר לבתי לקוחות במשך שנת 2016. בתחילת שנת 2017 הם פתחו את החנות הנ"ל. לצורך פתיחת העסק הם פתחו תיק עוסק מורשה משותף על שם שניהם, ולקחו הלוואה מבנק הפועלים אותה הם מחזירים בהחזרים חודשיים.

הצדדים סיכמו כי הנתבע יעבוד בחנות במשך 5 ימים (לא כולל יום א) ויקבל שכר נטו של 8000 ₪ לחודש. סוכם עוד שהתובע יעבוד בימים ד-ה בשבוע בשעות אחה"צ ובימי ו', ויקבל שכר נטו של 1800 ₪ לחודש. בנוסף, שני הצדדים לקחו מוצרים מהחנות לשימוש עצמי ללא רישום או הגבלה. בעקבות המחלוקת בין הצדדים התובע אינו עובד בחנות מאז סוף חודש אוק' 2017.

ב.     תמצית טענות התובע

התובע טוען שהעסק שווה 300,000 ₪, ויש לעסק חובות בסך 100,000 ₪.

לפיכך שווי העסק נטו הוא הוא 200,000 ₪ ולכן הוא זכאי לקבל 100,000 ₪ עבור חלקו בעסק.

לטענתו, המועד הקובע לחלוקת העסק הוא בעת החלוקה בפועל ולא כשהפסיק לעבוד בסוף אוק' 2017, אולם הוא אינו אחראי להלוואות שהנתבע לקח מאז אוק' 2017  ללא התייעצות עמו. כמו כן, מאז הנתבע העלה את שכרו ל-9000 ₪ לחודש ללא התייעצות. בנוסף, הנתבע שילם עבור מומחה ביה"ד מקופת העסק. לבסוף, עדיין מוטל על העסק לשלם את המיסים עבור שכרו של התובע.

ג.      תמצית טענות הנתבע

הנתבע טוען שהעסק אינו שווה דבר, בין השאר, כיוון שאין לו רשיון עסק. לפיכך, הוא דורש מהתובע 40,000 ₪ עבור החזר החובות ואז התובע יצא מהעסק. לדעת הנתבע המועד הקובע לחלוקת העסק הוא סוף אוק' 2017.

ד.     חוות מומחה בית הדין

בדיון סוכם כי בית הדין ימנה מומחה להערכת שווי העסק (פרו' 1 עמ' 5). בית הדין הציע את מר ב' שהוא איננו שמאי אך היה בעל מרכול באותה רשות מקומית, והפעיל במסגרת המרכול גם איטליז. שני הצדדים אישרו את מינוי המומחה על בסיס ניסיונו וכישוריו האמורים.

המומחה ביצע ביקור בחנות ושאל את הצדדים מספר שאלות.

המומחה כתב לבית הדין כי הוא מעריך את שווי העסק בסך 235,000 ₪, בתשובה לשאלות הצדדים כתב המומחה כי ההערכה שלו מתחשבת בכך שאין לעסק רשיון עסק, ויש הוצאות נדרשות לצורך קבלת הרשיון, יש עלויות שכר עובדים, וכן יש מלאי וציוד בחנות. הצדדים הגיבו לתגובה האחרונה של המומחה.

ה.    נושאי הדיון

1.         מועד חלוקת השותפות.

2.         הנוסחה לחלוקת השותפות.

3.         שווי העסק.

4.         נושאים נוספים.

5.         הוצאות משפט.

ו.       מועד חלוקת השותפות

כאמור, בין הצדדים מחלוקת מהו המועד הקובע לחלוקת השותפות.

בעניין זה אני מקבל את בקשת הנתבע - כיוון שמדובר בבוררות עסקית, הרי שהדרך היעילה ביותר לחלק את השותפות היא לעשות זאת במועד בו הפסיקה השותפות בפועל, קרי, בחודש אוק' 2017. חלוקה מאוחרת יותר תיצור סיבוכים מיותרים, בעיקר בגלל שהתובע אינו מודע למה שנעשה בעסק, וקשה להטיל עליו אחריות להחלטות שהתקבלו מאז שהוא לא עובד בפועל בעסק.

לפיכך, המועד הקובע לעניין החלוקה הוא סוף חודש אוקטובר 2017.

1.

ז.       הנוסחה לחלוקת השותפות והערכת שווי העסק

בדיון (פרו' 1 עמ' 5) נאמר כי יש לחלק בשניים את שווי העסק פחות החובות. זו הנוסחה ההוגנת וכך גם נעשה. בדיון נאמר שהחוב לבנק עומד על 100,000 ₪ ועל כך לא היתה מחלוקת.

לגבי שווי העסק, מומחה בית הדין העריך ששוויו הוא 235,000 ₪, הערכה המבוססת על מחזור של חודש אוק' (185,000 ₪) + שווי ציוד (50,000 ₪).

הצדדים  העירו על דוח המומחה שהוא לא התייחס לפרטים שונים, כגון, מלאי, הוצאות נדרשות לצורך קבלת רישיון ועסק וכד'. המומחה השיב שהערכה שלו התחשבה בכל הפרטים האלה.

דיון: אני מקבל את חוות דעת המומחה. המומחה הפעיל במשך מספר שנים עסק דומה לזה הנדון כאן באותה רשות מקומית, כך שהוא מכיר את הדרישות לצורך קבלת רישיון עסק. המומחה כתב שהוא לקח בחשבון את כל הפרטים שהעלו הצדדים.

הטענה שניתן להעריך את שווי העסק בדרך אחרת שהעלה הנתבע אינה מתקבלת, כיוון שמומחה ביה"ד האובייקטיבי סבור שאין זו הדרך הנכונה והמקובלת.

לסיכום, אני מקבל את חוו"ד מומחה ביה"ד.

לגבי שיעור החובות של העסק נכון לסוף אוק' 2017, כתב הנתבע ששיעור החוב היה 86,037 ₪.  התובע השיב כי אין בידו חשבון מדויק אולם להערכתו החוב עמד על 85,000 ₪.

כיוון שהנתבע טוען שבידו הסכום המדויק, וכיוון שהפערים בין הצדדים קטנים אני מקבל את טענת הנתבע, ולשם הפשטות מעגל את הסכום למטה, כך שלצורך החישוב החוב שיחולק בין הצדדים יהיה 86,000 ₪.

 ולכן הנוסחה לחלוקת החוב היא:

שווי העסק - 235,000 ₪.

חוב לבנק בסוף אוק' 2017 - 86,000 ₪.

סה"כ שווי העסק נטו בסוף אוק' 2017 - 149,00 ₪.

חצי שווי העסק שעל הנתבע לשלם לתובע: 74,500 ₪.

ח.    נושאים נוספים

התחשבנות עבור שכר עבודה - שני הצדדים טענו כי שכר העבודה ששולם לשניהם איננו הוגן ויש לבצע התחשבנות. אני דוחה את טענות שני הצדדים - זה מה שסוכם ואין מקום לבוא בדיעבד ולשנות את פרטי ההסכם.

מס הכנסה - התובע טען כי יש להטיל על העסק את תשלומי המיסים עבור שכרם של שני הצדדים. לטענתו, עבור שכרו בשנת 2016 הוא שילם 1381 ₪ מיסים, ויש לבצע קיזוז על כך. בנוסף, עבור שנת 2017, העסק שילם עבורו מקדמות מס.

הנתבע השיב כי שני הצדדים שלמו מס עבור שנת 2016 מכיסם ולכן אין לבצע התחשבנות על כך. הוסיף הנתבע וטען כי התובע אמור לקבל החזר מס עבור שנת 2017 בסך 4573 ₪. הנתבע כתב שהוא מוכן לתת לתובע את האישור על החזר זה אם התובע יחזיר את תשלומי היתר שקיבל בשל שכר.

דיון: לגבי המס ששולם בשנת 2016 - הצדדים שילמו מה ששילמו באותו זמן על דעת זה שהם שותפים והם המשיכו בשותפות שלהם, ולכן אין אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחשבן.

לגבי המס בשנת 2017 - כאמור דחיתי את דרישת הנתבע לבצע חישוב מחדש של השכר על תקופת השותפות. ממילא, הצעת הנתבע אינה רלבנטית. במצב זה, להבנתי יש לחזור לסיכום המקורי שבין הצדדים כפי שהתבצע בפועל, על פיו השכר נטו של כל צד ידוע (וכבר שולם) והמיסים ישולמו על ידי העסק. ממילא, אם יש החזרי מס הם חוזרים לעסק.

אשר על כן לא יבוצעו קיזוזים בגין שכר עבודה ששולם, או בגין מס הכנסה ששולם. מס הכנסה ששולם מקופת העסק ויתקבל עבורו החזר - יוחזר לקופת העסק.

ט.    הוצאות משפט

אגרות ושכ"ט מומחה - התובע טען כי יש לחלק את אגרת ביה"ד באופן שווה.

כמו כן, יש לקחת בחשבון שהנתבע שילם למומחה ביה"ד מקופת העסק, שאר התשלומים שולמו מכיסם הפרטי של הצדדים.

דיון: מדיניות בית הדין היא שיש לחלק את אגרת ביה"ד ואת שכ"ט מומחה באופן שווה בין הצדדים למעט מקרים חריגים. ולכן גם כאן יש לחלק בשווה בין הצדדים, ולכאורה יש להתחשבן על הסכום ששולם מקופת העסק.

לפיכך, לגבי אגרת ביה"ד אין חיוב הוצאות.

לגבי התשלום למומחה, הרי שהתובע שילם מכיסו הפרטי, והנתבע מהחשבון של העסק, ששייך לשני הצדדים בשווה. אולם, כיוון שהנתבע קונה את העסק, נמצא שהסכום ששולם למומחה מהעסק, שולם מהעסק שיהיה שייך רק לו, ולכן אין צורך להתחשבן על תשלום זה. לשם הבהרה נוספת אומר, כי התמורה שמקבל התובע מהנתבע עבור העסק אינה משתנה בגלל שהתשלום למומחה ביה"ד יצא מקופת העסק.

אשר על כן, אין צו להוצאות.

י.       החלטות

  1. הנתבע ישלם לתובע עבור חלקו בעסק המשותף סך 74,500 ₪.
  2. התשלום יבוצע תוך 60 יום מהתאריך הנקוב על פס"ד זה.
  3. בעת העברת התשלום יחתום התובע על המסמכים הנדרשים להעברת הבעלות על העסק על שם הנתבע בלבד.
  4. בעת העברת התשלום יחתום התובע על המסמכים הנדרשים (אם יש כאלה) כדי לפטור את התובע מאחריות לחובות העסק, ובכלל זה החובות לבנקים.
  5. אין צו להוצאות.
  6. על פי הסכמת הצדדים לא ניתן לערער על פסק דין זה.
  7. במקרה של קושי במימוש פסק דין זה יוכלו הצדדים לפנות לבית הדין בתוך 180 יום מהתאריך הנקוב על פסק דין זה, וביה"ד יהיה רשאי לשנות את פסק הדין או את אופן מימושו.

והאמת והשלום אהבו

פסק הדין ניתן בתאריך י' סיון תשע"ח, ‏24 מאי 2018.

בזאת באתי על החתום

 

_______________

הרב עדו רכניץ, אב"ד