הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

בקשה לשינוי הסכם גירושין שאושר, בטענה שההסכם הושג תחת איום, ושהנסיבות השתנו / פד"ר ‏854228/3

הרב יוסף יגודה, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב סיני לוי ( בית הדין הרבני האזורי חיפה)
אדם חתם על הסכם גירושין בו הוא התחייב לשלם לאשתו סכום חודשי בכל חודש וחודש עד יום מותה. כעת הוא מבקש לבטל את הסעיף הזה. הוא טוען שהאשה איימה עליו שללא הסעיף הזה היא תפרסם ברבים את מצבו הרפואי. כמו כן הוא טוען לשינוי בנסיבות. לאור העובדה שהאיש הוא שתבע את הגירושין, ושאין לו שום ראיה שהיתה כפיה, בית הדין דחה את טענתו.

ב"ה

תיק ‏854228/3

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיינים:

הרב יוסף יגודה – אב"ד, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב סיני לוי

התובע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד ירדנה אליצור)

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד דניאלה יובנוביץ טויטו)

הנדון: הסכם גירושין - בקשה לביטול סעיף בהסכם עקב שינוי נסיבות

פסק דין

רקע

הופיעו הצדדים ובאי כוחם, ובית הדין שמע דבריהם באורך רוח.

הוגש בתיק כתב תביעה, כתב הגנה וכמו כן בסופו של הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם.

בקשת האיש היא לקבוע שסעיף 3 בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ושאושר על ידי בית הדין בטל. בסעיף זה נקבע תשלום של 3,000 ש"ח שישלם האיש לאישה מיום יציאתה לפנסיה, או אם תפוטר ממקום עבודתה ועד לאחרית ימיה. וזו לשון סעיף 3:

3. הבעל מתחייב לשלם מזונות אישה בסך 3,000 ש"ח לחודש לכל חייה, וזאת במועד יציאת האישה לפנסיה או פיטוריה לפי המוקדם מביניהם.

בכתב יד נוספו המילים "ללא הצמדה".

טענות האיש

לטענת האיש יש להורות על ביטול סעיף 3 בהסכם בשל מספר נימוקים.

1. כפיה - לטענתו, הגירושין ותנאי הגירושין, אף הם, נכפו עליו. הוא סבל מקושי בתפקוד המיני והאישה איימה עליו שתפרסם את הדבר ברבים. בנסיבות אלו, נאלץ לחתום על ההסכם לפי דרישותיה של האישה.

2. הטעיה – קריאת ההסכם יוצרת מצג של איזון נכסים, בעוד שלאמיתו של דבר לאישה זכויות רבות משל הבעל באופן משמעותי.

3. שינוי נסיבות - מן הבחינה המשפטית, הכלל הוא כי מזונות, אף מזונות שבהסכמה, אינם בבחינת סוף פסוק, וניתן לשנות שיעורם או לבטלם במצב של שינוי נסיבות מהותי, אשר נוצר ממתן פסק הדין.

מצבו של האיש התדרדר מן הבחינה הבריאותית.

כמו כן מצבו הכלכלי הורע, עקב הלוואה בשיעור של 100,000 ש"ח שנתן לבנו שמת בנסיבות קשות, שלא הוחזרה לו, כמו כן שילם לבתו סך של 50,000 אותם לווה ממנה אותו בן שהסתלק מן העולם.

אם אכן יידרש האיש לשלם סכום זה לאישה, הוא לא יזכה ליציבות כלכלית, בעוד שהאישה יציבה מבחינה כלכלית.

טענות האישה

לטענת האישה, יש לדחות את התביעה על הסף.

הצדדים חתמו על ההסכם בפני עורך דין והוא אושר בבית הדין, מה שמוכיח גמירת דעת מלאה והבנת פרטי ההסכם.

אין מקום לטענת העושק והכפייה, עת התובע הוא שחפץ בגירושין, והאישה רצתה לשמור על ביתה.

האישה דוחה את הטענות על חלוקה לא מאוזנת, בעוד בהסכם נוצר מצג של חלוקה מאוזנת. היא מציגה חשבון על פיו כל צד קיבל נתח דומה מנכסי שני הצדדים.

גם המצב הכלכלי של הצדדים דומה.

על פי הפסיקה על מנת לשנות חיוב מזונות שנקבעו בהסכמה, נדרש שינוי נסיבות מהותי דבר שלא מתקיים במקרה זה.

דיון והכרעה

בית הדין דוחה לחלוטין את טענות הכפייה וההטעיה שטען האיש.

טענת הכפייה, בכך שאיימה עליו כביכול כי אם לא יסכים לתנאים המסוימים תחשוף את בעיותיו הרפואיות לא הוכחה בהיבט העובדתי. להיפך, טענת האישה היא כי האיש הוא שיזם את הגירושין והיא חפצה בהמשך חיים משותפים. בהיבט ההלכתי ספק רב האם יש באיום מסוג זה משום כפיה שיש בה כדי לבטל הסכם. כמו כן, השיהוי של שנים רבות בהבאת טענה זו בפני בית הדין מעלה חשש שזו טענה אשר עולה היום בניסיון להשתחרר מחיוב בו התחייב האיש כדת וכדין.

טענת ההטעיה, חסרת כל בסיס. לא הוכח ולמעשה אף לא נטען כי הוצגו לאיש בעת הגירושין עובדות שאינן נכונות, לפיכך אין לפנינו הטעיה. הטענה כאילו הסגנון של ההסכם יוצר תחושה לאיזון נכסים, אינה הטעיה. בית הדין אף לא השתכנע שיש חוסר איזון מהותי בין מסת הנכסים לה זכה האיש, לבין זו של האישה.

בנוסף, אחריותו של בית הדין, בעת אישור הסכם היא לוודא כי הצדדים מבינים את תוכן ההסכם, משמעותו ותוצאותיו. אין ספק שבית הדין מילא תפקיד זה כראוי, אף בהתייחס לסעיף נשוא הדיון. כך היא החזקה הכללית, אך בעניינו יש לכך ביטוי מובהק. בעת אישור ההסכם, נוספה הבהרה בכתב יד לסעיף המדובר, והצדדים אף חתמו בצידה. דהיינו, הדברים נדונו באופן פרטני בפני בית הדין.

טענת שינוי הנסיבות

ראשית, בית הדין סבור, שבהיבט המהותי הסכום שנקבע לתשלום על ידי האיש, בסעיף 3 להסכם, איננו חיוב מזונות. מדובר על התחייבות כספית שמטרתה הטבת מצבה הכלכלי של האישה, אך אין מדובר על חיוב מזונות. זאת כיוון שהאישה אינה נשואה עוד לאיש ולאחר גירושין אין חיוב מן הדין במזונות הגרושה. לאור זאת, מן הבחינה ההלכתית והמשפטית, נראה שאף במצב של שינוי נסיבות מהותי, ספק רב אם יש מקום לביטול סעיף זה בהסכם. להלן נקבע עוד שאף אילו היינו דנים חיוב זה כמזונות, לא נמצאו עילות לשינוי החיוב.

בפד"ר חלק י' (עמודים 147 – 153) בפסק דינם של הרה"ג ורנר, הרה"ג טנא, הרה"ג הלוי אפשטיין, דנו בשאלת ביטול מזונות לאור שינוי נסיבות והעלו שהעניין נתון למחלוקת הפוסקים. אמנם, שם שינוי הנסיבות הוא בכך שהתכלית לשמה התחייב האב במזונות מתקיימת בדרך אחרת, באשר הבן עובד לפרנסתו. אין הדבר דומה לשינוי נסיבות מסוג של שינוי מצבו של המתחייב לרעה או לטובה, ובהחלט יש מקום לדון האם מעיקר הדין, מבחינה הלכתית ניתן לבטל התחייבות בשינוי נסיבות מסוג זה של שינוי מצב המתחייב לרעה.

עם זאת, בנוגע למזונות ילדים הגישה הרווחת היא ששינוי נסיבות מהותי מהווה עילה לדיון מחודש בחיוב המזונות. גישה זו נוסחה על ידי בית המשפט העליון: "פסק דין בענייני מזונות ילדים מעצם טבעו מטיל על ההורה חבויות לעתיד בתוך מערכת יחסים נמשכת העשויה להשתנות" (בע"ם 3984/15, פסקה כה)." ברוח זו, אף, במקום שיש פסק דין למזונות שהוא תוצאה של הסכמה, הגישה המשפטית היא שיש מקום לשינוי ככל שיש שינוי מהותי בנסיבות.

כך מנוסחים הדברים בתמ"ש ת"א (46342/08 א.ש נ' נ.ש, פס' 7 לפסק הדין): "ההלכה המשפטית קבעה כי הסכם המזונות מכיל בתוכו תנאי מכללא, לפיו כל שינוי נסיבות מהותי מתיר ומאפשר פניה חוזרת לבית המשפט לשם שינוי גובה דמי המזונות שהוסכם עליהם".

מבחינה הלכתית, ההיגיון לתנאי מכללא זה הוא שחובת האב לזון את ילדיו הוא חיוב מתחדש, אשר נקבע בהתאם לצרכי הילדים באותה עת, והוא אף מושפע מיכולתו הכלכלית של החייב במזונות. החיוב שנקבע בהסכמה במועד ההסכם, תאם את הצרכים של הילדים והיכולות של ההורים בעת חתימת ההסכם, ועל דעת כן נעשתה ההתחייבות. לפיכך, מצב של שינוי נסיבות מהותי מצדיק שינוי החיוב המוסכם, שכן יש שינוי ביסוד החיוב על פי דין.

בנוסף, ברור לכל, שנושא משמורת הילדים נתון לשינויים ואינו יכול להיקבע בהסכם כמסמרות. שכן, עשויה להיות מציאות בעתיד, בה יהיה ברור לנו כי הילד צריך לשהות עם ההורה אשר בהסכם נקבע שאינו ההורה המשמורן. במצב כזה ברור שיש צורך לשנות את חיוב המזונות בהתאם. לפיכך, ולו כתוצאה משינוים אפשריים במשמורת ברור כי חיוב המזונות אף שנקבע בהסכם עשוי להשתנות.

אף אם ניתן לחלוק על שני הנימוקים האחרונים המסבירים את ההיגיון לתנאי, משעה שהמנהג הוא להורות על שינוי גובה המזונות במצב של שינוי נסיבות מהותי, יש לכך אף תוקף מבחינה הלכתית. שכן, אין ספק שכיום כאשר אדם מתחייב למזונות ילדים בסכום מסוים, הן המתחייב והן הזוכה מודעים לכך ששינוי נסיבות מהותי מהווה הצדקה לשינוי המזונות. ולפיכך, כך יש לדון בבקשות לשינוי חיוב המזונות מכוח הסכם בשינוי נסיבות מהותי.

כל האמור לעיל, מתייחס לחיוב מזונות שמן הדין, כגון מזונות ילדים ומזונות אישה נשואה. שונה מאלו ההתחייבות שבסעיף 3 בהסכם דנן. התחייבות לתשלום עיתי לאישה לאחר הגירושין, אף אם נקרא בהסכם בשם "מזונות" היא התחייבות כספית רגילה. אין מדובר על הסכמה על הסכום בו ישלם אדם חיוב בו הוא חייב על פי דין. מדובר על תשלום מרצון ללא כל בסיס לחיוב על פי עיקר הדין, עליו הוסכם במסגרת משא ומתן. העיקרון של שינוי חיובים שהוסכם עליהם בשל "שינוי נסיבות מהותי", חידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו. לפיכך, נראים הדברים שאין לשנות חיוב מסוג זה, אף לא במצבים של שינוי נסיבות מהותי.

נוסיף יתר על הצורך, כי לא נמצאו בטענות האיש בסיס ל"שינוי נסיבות מהותי". השינוי העיקרי הוא שהגיע המועד שנקבע בהסכם בו יידרש לשלם, והוא מבקש להיפטר מחיוב זה. שינויים במצבם הרפואי של הצדדים אשר אינם מבטאים שינויים כלכליים משמעותיים, אינם עניין לטענות שינוי נסיבות. נציין, שהתחייבות האיש לתשלום סך זה היא עד אחרית ימיה של האישה, וצפוי היה שעם התבגרות שני הצדדים, מצבם הרפואי ישתנה, שכן כך טבעם של דברים.

אחד הדיינים מבקש לציין כי הוא מסכים למסקנות, אף אם ניתן לחלוק על מקצת מן השיקולים ההלכתיים דלעיל.

מסקנה

לאור כל האמור קובע בית הדין כי התביעה לביטול סעיף 3 בהסכם הגירושין נדחית.

ניתן לפרסם ההחלטה לאשר השמטת שמות הצדדים.

 

ניתן ביום ב' בניסן התשע"ח (18/03/2018).

 

הרב יוסף יגודה – אב"ד                הרב ישראל דב רוזנטל                  הרב סיני לוי