הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

**סמכות בית הדין לאחר שכבר התקיים דיון ואיש לא מחה / פד"ר ‏816120/7

הרב חיים בזק ( בית הדין הרבני האזורי צפת)
אשה ערערה על סמכות בית הדין, לאחר שכבר התקיים דיון אחד ואיש לא מחה. לפיכך דחה בית הדין את טענתה.

ב"ה

תיק ‏816120/7

בבית הדין הרבני האזורי טבריה

לפני כבוד הדיינים:

הרב חיים בזק – אב"ד

המבקש:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד גלית ביטון לנקרי)

נגד

המשיבה:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד רחל ממאן)

הנדון: סמכות - החזקת ילדים – הסדרי שהות

החלטה

התקבלה תגובת האישה בעניין הסדרי הראיה ועותק יועבר לצד השני.

המשיבה מחלקת את תגובתה לשני חלקים: א. טוענת בדבר העדר סמכות. ב. טענות לגופו של ענין.

לענין הסמכות, כבר ניתנה ארכה למבקש להגיב וטרם עבר המועד למתן תגובתו. אך נעיר כבר כעת כי עמדת המשיבה תמוהה. אילו היתה טוענת לחוסר סמכות מיד עם פתיחת ההליכים בפנינו, היה מקום לקבל את עמדתה, אך כעת, לאחר שכבר התקיים דיון וניתנו החלטות בבקשות ששני הצדדים הגישו, בית הדין קנה סמכות לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, וכפי שיבואר להלן.

ההליכים שבפנינו החלו בבקשה ליישוב סכסוך שהגישה האישה ביום י"ג בניסן תשע"ז (9.4.17). לאחר שחלפו ששים יום, האישה לא הגישה תובענה כלשהיא, והבעל היה רשאי להגיש כל תובענה מצדו, וזאת לפי סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. הבעל פנה ביום ד' בתמוז תשע"ז (28.6.17), והגיש בקשה לסעד דחוף להורות לאישה שלא לשנות את מקום מגורי הילדים. בבקשתו המפורטת, ביקש הבעל לבדוק את כשרותה של האם להיות הורה משמורן, לאור החלטתה לעבור דירה ללא תיאום עמו וללא התחשבות בטובת הילדים כפי טענתו. דהיינו, הבקשה לצו דחוף, הוגשה כחלק מתובענה כללית לבדיקת משמורת הילדים ולמתן צו לתסקיר בנושא זה.

אמנם פתיחת ההליכים על ידי הבעל בנושא זה נעשתה על ידי תיק לסעד זמני דחוף ולא על ידי פתיחת תיק עיקרי בנושא הילדים, כפי שהיה מתבקש, אך סיבה טכנית זו איננה מהווה עילה לשלול את סמכות בית הדין, ויש להתייחס לבקשת הבעל כאילו היא הוגשה בתיק עיקרי. מאחר והבקשה לסעד דחוף הוגשה לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים וסיום הליך יישוב הסכסוך, הרי שמעמדה אז היה כשל תובענה רגילה בענייני משמורת הילדים.

כאשר הבעל הגיש את תביעתו לבחינה מחודשת של המשמורת ולמתן צו מניעה נגד העברת מקום מגורי הילדים הקטינים, האישה לא העלתה כל טענה לחוסר סמכות, למרות היותה מיוצגת בייצוג משפטי. היא הגיבה לגופו של ענין ולבקשתה אף התקיים דיון בנושא. בעקבות הדיון, ניתנה ביום ב' באב התשע"ז (25.7.17), החלטה מפורטת ומנומקת, הן בנושא מקום מגורי הקטינים והן בנושא מקום חינוכם. התנהלות האישה כאמור, מהווה ללא ספק הסכמה מכללא לסמכות בית הדין לדון בנושא המשמורת ובכל יתר הנושאים הקשורים לילדים.

גם ההליך הנוכחי בעניין קביעת המשמורת והסדרי הראיה, החל כאשר האישה הגישה ביום כ"ב באלול תשע"ז (13.9.17), באמצעות בא כוחה הקודם, בקשה למתן צו כנגד הבעל בנושא הסדרי הראיה, ובקשה לעריכת תסקיר ומתן הוראות בעניין שינוי מקום הלימודים של הילדים. הבעל מצדו הגיש בקשה ביום כ"ג באלול תשע"ז (14.9.17), למתן החלטות נגדיות באותם נושאים ובית הדין כבר הוציא ביום כ"ז באלול התשע"ז (18.9.17), החלטה בה ניתנו הוראות בהקשר לבקשות אלו.

לאור כל האמור, נראה כי בית הדין קנה סמכות לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, שבו נאמר כדלהלן:

בענייני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף 51 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 1922-1947" או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

כפי הפסיקה המקובלת, הסכמה לפי סעיף 9 יכולה שתינתן מכללא ואינה צריכה להינתן בפירוש. התייצבות האישה לדיון בנושא מקום המגורים והחינוך והגשת הבקשה למתן צו לתסקיר לצורך בדיקה כללית של מצב הילדים אצל האב, מהווה הסכמה מכללא. משנתנה האישה את הסכמתה לסמכות בית הדין לדון בנושאים הקשורים בילדים, אין היא יכולה לחזור בה רק משום שהחליפה ייצוג. בהתאם לכך, הסמכות נקנתה לבית הדין.

להלן יינתנו הוראות לגופו של עניין:

  1. לאור חילוקי הדעות בין הצדדים, עד לקבלת התסקיר, לא ישתנו הסדרי הראיה שאושרו בהסכם הגירושין ועל כן האב יקבל את הילדים ללא לינה בתיאום עם האם, וכן יקבלם לביקור כולל לינה פעם בשבוע בימי ראשון, או ביום אחר שיתואם בין הצדדים וכן כל סוף שבוע שני.
  2. הסדרי הראיה בחג הסוכות יתקיימו בהתאם לטבלה שהציע האב.
  3. על פי הנתונים שהציגה האם, מאחר שהילדים מתחנכים לשמירת שבת, האב יהיה מנוע מלהסיע את הילדים ברכב בחג ושבת.
  4. בעניין הסדרי ראיה קבועים, תינתן החלטה לאחר קבלת התסקיר.

פסק הדין מותר בפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ב בתשרי התשע"ח (02/10/2017).

הרב חיים בזק – אב"ד