שימוש קל בחשמל ובציוד במקום העבודה ללא רשות מפורשת

שאלה:
שלום רב,

למדתי בספר שו"ת משפטי ארץ בעניין שימוש בדבר מועט שאין מקפידים עליו (עמ' 199), וברצוני לשאול: האם מותר לי, כאשר אני מלווה את אשתי למקום עבודתה (למשל בית ספר) וממתין לה באחת הכיתות, לחבר מטען לשקע ולהטעין את הטלפון? ומה הדין בשימוש בעיפרון הנמצא בכיתה? האם יש בכך משום "זה נהנה וזה חסר"? וכן, האם מותר להדליק את האור בכיתה?

תודה רבה.

תשובה:
שלום רב,

בשו"ת משפטי ארץ (עמ' 199), על פי דברי ערוך השולחן (חו"מ לד, יז) ושולחן ערוך (חו"מ שנט, א), נדונו מקרים דומים לאלו שהזכרת, ונפסק ששימוש מועט שאין מקפידים עליו מותר מעיקר הדין. עם זאת, הימנעות משימוש כזה נחשבת למידת חסידות.

עוד מובא בפתחי חושן (גניבה, פרק א הערה לז), שהאחראי במקום, מוסמך להתיר את השימוש, ובמקרה של היתר כזה - אין אף מקום להחמיר מצד מידת חסידות. לפיכך, נראה שהמורה אחראית על הכיתה ועל הנעשה בה, ולכן בסמכותה להתיר שימוש פעוט כגון הטענת טלפון או הדלקת אור.

לגבי שימוש בעיפרון, הדבר תלוי בהיקף השימוש: כתיבה מועטה וזמנית נחשבת לשימוש זניח שאין מקפידים עליו, וההימנעות ממנה היא רק מצד מידת חסידות. אולם שימוש נרחב, כגון כתיבת שיעורים, סיכומים וכדומה, אינו נחשב לשימוש מועט. במקרה כזה, גם אם המורה מסכימה לכך, אין בהסכמתה כדי להתיר שימוש ברכוש שאינו שייך לה.