האם ניתן לחייב שכן להסיר ספסל פרטי שהוצב ברשות הרבים וגורם היזק ראייה ורעש?

שאלה
שלום רב, אנו גרים ביישוב שבו יש אזור של בתים פרטיים ובניינים. ביתנו נמצא בקצה רחוב הבתים הפרטיים, ומעבר לגדר שלנו עובר שביל ציבורי (רחוב), ומעבר לו מתחילים הבניינים. אחד השכנים מהבניין שמולנו הציב ספסל פרטי ברחוב, סמוך לגדר שלנו – במרחק של כשני מטרים מחלון המטבח. הספסל הזה מושך אליו אנשים, ובעיקר בני נוער, שיושבים שם לעיתים קרובות, בעיקר בערבים ובשבתות. הדבר גורם לרעש רב וכן יוצר פגיעה בפרטיות, שכן היושבים על הספסל יכולים לראות ישירות אל תוך חצרנו וחלוננו. נוסף על כך, לעיתים ילדים מטפסים על הגדר, מציצים ואף משאירים לכלוך. כתוצאה מכך, אנו סובלים מהיזק רעש, היזק ראייה, לכלוך וחדירה לפרטיות. פנינו לשכנים בבקשה להזיז את הספסל למקום אחר, אך הם סירבו בטענה שכולם נהנים מהספסל – חוץ מאיתנו. נשמח לדעת: האם מצד דין תורה ניתן לחייב את השכנים להזיז את הספסל ממקומו, בשל ההיזקים שנגרמים לנו? תודה

תשובה

על השכן מוטלת החובה לסלק את הספסל.

א. אין להניח חפצים ברשות הרבים ללא רשות המועצה המקומית או העירייה. רשות הרבים כשמה כן היא, ולא כל אחד יכול ורשאי לעשות בה כרצונו. הטענה כי רוב הציבור נהנה אינה רלבנטית שכן הראיה שיש אדם שנפגע מהספסל והרשות המקומית שוקלת את כל השיקולים ומחליטה איפה להניח ספסלים.

ב. ניתן לומר שהמקרה דומה למקרה המבואר במסכת בבא בתרא כב ע"ב- כג ע"א: "רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי - אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי, אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא. א"ל אביי: והא גרמא הוא! א"ל: הכי אמר רב טובי בר מתנה, זאת אומרת: גרמא בניזקין אסור".  כלומר, ר' יוסף דרש משכניו להפסיק לעסוק במלאכת הקזת הדם בתוך חצרם- בגלל שבעקבות עבודתם מגיעים עורבים ומשמיעים רעש (או נזק אחר עיי"ש ברש"י ותוספות וברמב"ם) וזאת משום שגרמא בנזיקין אסור. אם כן ניתן לדמות את המקרה שלכם גם כן לכך ואפילו קל וחומר- אסור לאדם להניח דבר ברשות הרבים המושך אנשים העלולים לגרום נזק או מזיקים בפועל לשכן.  (אמנם ניתן לדחות ראיה זו ולומר שיש הבדל בין אנשים שהם בעלי בחירה ובין בעלי חיים, ולכן הגרמא היא יותר רחוקה).

ג. יש בדבר משום הגברת 'היזק הראיה' שנגרם לך. ראו בגמרא בבא בתרא ו ע"ב שם מבואר שיש למנוע היזק ראיה בשעות נוספות ובמקרים נוספים: "אמר אביי: שני בתים בשני צדי רשות הרבים - זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו, זה שלא כנגד זה ומעדיף. מאי איריא ברשות הרבים? אפילו רשות היחיד נמי! רשות הרבים איצטריכא ליה, מהו דתימא נימא ליה: סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים, קמ"ל דא"ל: רבים - ביממא חזו לי, בליליא לא חזו לי, את בין ביממא בין בליליא חזית לי; א"נ, רבים - כי קאימנא חזו לי, כי יתיבנא לא חזו לי, את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא; רבים - כי מעיינו חזו לי, כי לא מעיינו לא חזו לי, את ממילא נמי חזית לי". גם במקרה שלפנינו הצבת הספסל שם מאפשרת היזק ראיה גדול יותר לשטח של- ולכן אסור.