מקדמה שניתנה לגוי לפני פסח עבור חמץ שיתן הגוי אחרי פסח

שאלה:
הרוכש חמץ מערב פסח מהגוי ומשלם מקדמה, ע"מ שישלם את שאר הסכום אחרי פסח ויקבל את החמץ. האם החמץ שייך לו באופן חלקי, או שכל עוד שלא שילם את הסכום המלא אחרי פסח  זה נחשב שהיה ברשות הגוי בפסח?

אם החמץ נשרף בפסח, המקדמה חוזרת למזמין?

תשובה:

שלום וברכה.

הגמרא (בבא בתרא מז:) מביאה מחלוקת ר"ל ור' יוחנן האם מעות קונות מדין תורה או לא, ופסקו הפוסקים[1] כר' יוחנן שמהתורה מעות קונות. וחכמים תקנו שעל מנת שקניין יחול, צריכים לעשות עוד מעשה קניין כגון  הגבהה או משיכה.

כאשר הקניין נעשה מול גוי נחלקו הפוסקים האם קניין המעות יועיל.[2] כמו"כ נחלקו הפוסקים האם העובדה שמהתורה הקניין חל,  גורמת לכך שאם יש איסור שיוצא מהקניין (במקרה שלנו בעלות על חמץ בפסח) האיסור יחול מהתורה.[3]

גם מעות שניתנו כמקדמה קונות מתורה באופן פשוט,[4]

כמו"כ במקרה שסיכמתם על הקניה בדרך המקובלת בעסקים מסוג זה יחול גם קניין "סיטומתא", שהוא קניין המבטא את הדרך המקובלת לקנות דברים ומחיל את הקניין גם ע"פ ההלכה.[5]

לכן למעשה בהצטרפות של כל הסברות נראה שהחמץ היה קנוי ליהודי בפסח ונאסר בהנאה.[6]

לגבי השאלה השניה: באופן פשוט אם אובדן החמץ גורם להחזרת המקדמה יש מקום לומר שהקניין לא חל. אמנם דבר זה תלוי בנוסח ההתקשרות בינכם כי יכול להיות שההחזר הוא מין ביטוח לפנים משורת הדין שהמוכר נותן, ולא פגם בקניין.