מה נחשב לגזל בשעות העבודה?

שאלה

שלום! אני עובד בתור מתכנת בסטארט אפ. המעביד שלי ואני חתמנו על חוזה (הסכם עבודה/״הודעה על תנאי עבודה לעובד תשס״ב - 2002״ --ככה כתוב על הדף). המעביד שלי מתעניין רק בכך שאני אספיק את המשימות שלי, ולא מעניין אותו באיזו שעה אני מתחיל או מסיים לעבוד. לכן נהייתי גמיש מבחינת שעות העבודה וכרגע הוא מרוטצה מהעבודה שלי, למרות שאני יודע שאני לא עובד בכל השעות הכתובות בחוזה. האם זה גזל?

שאלת המשך - רוב הימים אני עובד מהבית - מה נחשב שעת עבודה לצורך העניין? הרי מקובל על כולם שכשעובדים מהבית, קופצים מדי פעם לעסוק בדברים שאינם קשורים לעבודה, אז ממתי זה נחשב גזל? האם כל עוד זה ״הגיוני״ כמו לענות לטלפון של אשתי או משהו קטן אז זה מותר - אז מה ההגדרה? ברור שלצאת לארוחת צהריים עם חבר למשך שעתיים זה לא הגיוני כשכתוב בחוזה חצי שעה לארוחת צהריים, אז איפה באמת ההגדרה מה נחשב גזל ומה ישר ונכון ומה לא?

תשובה

יישר כוח על שאלתך, המעידה על יושר פנימי ורצון לנהוג על פי הדין והיושר.

א. חשיבות העמידה בזמני העבודה

השו"ע (חושן משפט סימן של"ז סעיף כ) עוסק בהרחבה בחובת העובד כלפי מעבידו:
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה; וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: כי בכל כוחי עבדתי את אביכן (בראשית ל”א, ו); לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: ויפרוץ האיש מאוד מאוד (בראשית ל’, מג)".

הרב אורי סדן (אורות החושן, עבודה וקבלנות, עמ' 162), מביא את דברי הרמח"ל (מסילת ישרים פרק י"א), שמסביר כי זמנו של הפועל קנוי למעבידו, ולפיכך כל שימוש פרטי בזמן העבודה נחשב כגזל.

ב. הפסקות בעבודה

דיני העבודה תלויים רבות במנהג המקום. אם נהוג ומקובל במקום עבודה מסוים שלא להקפיד על ניצול מלא של זמן העבודה – הרי שהדבר קובע את ההלכה באותו מקום. עם זאת, המעביד זכאי להקפיד על כך, אם ירצה, לפחות בכל הנוגע לתנאי העבודה מכאן ולהבא. בימינו אין המעסיקים נוהגים להקפיד על שיחות טלפון קצרות.

 עם זאת, אם העובד עושה הפסקות ארוכות יותר, ומדווח על ההפסקה בדיווח השעות ומקבל שכר בהתאם, או – במקרה של מערכת נוכחות – חותם שיצא אך בפועל נשאר לעבוד לאחר מכן, הרי שאין בכך איסור (שו"ת התשב"ץ חלק ג', סימן ק"ט). אמנם יש מקום לחלק בין לכתחילה (כמו במקרה שלך) לבין דיעבד (כמו בתשובת התשב"ץ), אך הרב סדן מציין בהערה שם, שכך נוהגים בפועל עובדים נאמנים וישרים.

ג. פועל או קבלן

זאת ועוד, יש להבחין בין פועל, שמחוייב בשעות עבודה קבועות וזמנו קנוי למעבידו, לבין קבלן, שאינו מחויב לשעות אלא לתוצאה. מדבריך עולה כי היחס של המעביד כלפיך הוא כאל קבלן ולא כפועל. עם זאת, התחייבות חוזית לשעות מסוימות מחייבת, ואי אפשר לבטלה על סמך השערה בלבד. כמובן, אם תגיע להסכמה מפורשת עם המעביד – ניתן לשנות את הסיכום (וזה נכון לשני הצדדים: למשל, אם תידרש לעבוד בפרויקט שעות רבות מעבר ל-8 שעות ביום, לא תוכל לדרוש תשלום נוסף עבור "שעות נוספות"). גם אם המנהג הנפוץ בסוג עבודה כזה הוא לא להקפיד על הזמנים אלא לצפות לתוצרים- נראה שאין להקפיד על הפסקות ארוכות יותר. אולם כדי להימנע מכל הוראת היתר לא מוצדקת כדאי וראוי לפנות למעסיק ולדבר איתו על כך.

מן הבחינה הזו, עבודה מהבית דומה לעבודה מהמשרד. כיום מקובל שעובד שמגיע למקום העבודה וממלא את תפקידו, גם אם יש לו רגעים של רפיון או הפסקות קלות – זכאי למלוא שכרו (ראו שו"ת משפטי ארץ, חלק א', עמ' 129). לפיכך, גם בעבודה מהבית – מותר לך לערוך את אותן ההפסקות שהיית נוהג לעשות במשרד.

למסקנה, הפסקות קצרות בעבודה- מקובלות כיום ולכן אין בהם גזל. הפסקה ארוכה יותר- דרושה הסכמה מפורשת של המעסיק. עבודה מהבית ועבודה במקום העבודה- השעות צריכות להיות דומות.